פרשת "בא"
מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"
"היום אתם יוצאים, בחודש האביב" (שמות י"ג/ד').
סמיכותו של חודש האביב לציון צאת בני ישראל ממצרים בא לרמוז על מיזוג כוחות הטבע עם מהותו הרוחנית של עם ישראל.
לפני בא האביב, בתקופת החורף, הטבע שרוי ב"תרדמה כללית" ונראה כאילו הוא חדל מלהתפתח והכל עומד מלכת. לפתע - עם תחילת האביב - הכל "מתעורר לתחיה", עולם הצומח מתעטף בירוק, העצים מלבלבים ובעלי החיים שהיו שרויים בתרדמת החורף מתעוררים. ההרגשה הכללית של האדם המתבונן בטבע בימות האביב היא של אנרגיות פורצות ופועלות ביקום.
כך היה גם ביציאה מגלות מצרים. בזמן השיעבוד, היה עם ישראל שקוע במין "תרדמת" שעצרה את התפתחותו הן מבחינה גשמית והן מבחינה רוחנית, וגרמה לו לשקוע ב- מ"ט (49) שערי טומאה. לפתע, מבשר להם משה, בשליחות ה', על גאולתם הקרבה ובאה והם רואים את הגאולה הגשמית מתרחשת. כאשר הם רואים לנגד עיניהם שבכל המכות שבאו על המצרים אין הם נפגעים כלל הם מקבלים חוזק נפשי היוצר אצלם זיכוך נפשי, אשר נותנים להם את הכח להתעלות רוחנית ומכשירה אותם לעמוד איתנים מול כל המראות הסובבים אותם ולהאמין בה' ובמשה עבדו.
מכאן נלמד כולנו, גם בעתות משבר וקושי הבאים עלינו - בפן האישי או הלאומי - לא לאבד תקוה בתקופות שפל אלא להיפך, לראות כל יום כאילו הוא היום המיוחד עליו נאמר "היום אתם יוצאים, בחודש האביב" - אם יש משבר ושפל הרי הם בבחינת "ירידה לצורך עליה". יש "לעצור" לשם חשיבה, לצבור כוחות מחודשים ליציאה מגלות הקושי ל"לתקופת אביב" שתתבטא בהגברת הצמיחה והשגשוג הן בגשמיות והן ברוחניות.
דוד דרומר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה