אחד מהמעלות שיש לנו, היהודים, שלא זכו לכך המלאכים. וכמו שמובא
הרבה בחז"ל, שישנם מלאכים שאומרים שירה לפני השי"ת רק פעם אחת בשבעים
שנה וכדו', ואילו אנו יכולים לומר שירה לפני ה' ולהודות לפניו בכל רגע ורגע.
אמרו חז"ל (ברכות
ס"ג) 'שאין התורה נקנית אלא בחבורה', כי אדם הלומד לבד אינו מבין היטב את
לימודו ולפעמים אף מתנמנם, משא"כ כאשר לומד עם חבר אזי "איש את רעהו
יעזרו" ומבררים היטב את העניין שלומדים, כמובא (תענית
ז')'מה ברזל זה אחד מחדד את חברו אף שני ת"ח מחדדין זה את זה בהלכה'...' מה
אש אינו דולק יחידי אף ד"ת אין מתקיימין ביחידי'.
'אף אחד מאיתנו לא קיים בלי סיבה, לכל צמח, חיה
ואדם קיים בשביל מטרה כלשהי.
''בפורים העשיר
מקלל את המן, על שגרם לו להוציא כספים, ואילו העני מברך את מרדכי, שבזכותו הוא
מקבל מעות פורים. שניהם צריכים לשתות 'עד דלא ידע' מי עשיר ומי עני" (רבי מנחם-מענדל מווישווה)
הכל
תלוי במדרגתו (יחי
ראובן(
הגאון הקדוש רבי מרדכי בנעט
זצוק"ל . היה לו בביתו חדר ששימש כבית מדרש. שם למד עם התלמידים וענה תשובות. כל
יום שישי, לפני שבת, הייתה הרעבעצין מכינה בחדר של בית המדרש נרות גדולים שיאירו
שם בחדר כל הלילה. הנרות עליהם בירכה דלקו בחדר בו אכלו, ובבית המדרש היו נרות
נוספים, אותם הדליק השמש.
פעם בליל שבת ישב רבי ברוך עם
משפחתו לסעודת שבת. כשנגמרה הסעודה נכנס לחדר ללמוד. כעבור מספר שניות יצא משם
וקרא: "רעבעצין, שכחנו להדליק נרות בבית המדרש!" צרה שכזו! חושך! " כיצד
יתכן הדבר", תמהה הרבנית, "והלא אני במיוחד נכנסתי לפני שבת לחדר וראיתי
שיש בו נרות מוכנים להדלקה והכול בסדר. איך יכול להיות שחשוך?" היא
נכנסת פנימה ורואה שהחדר מואר. בכל ארבעת הצדדים יש נר ! נבהלה הרבנית: "מה קורה פה? למה הרב אומר
שאין אור? הלא החדר מואר כולו!" " היכן
יש אור?" שאל הרב, והרבנית משיבה לעומתו: "בא תראה". הוא
נכנס שוב לחדר ושואל: "היכן האור? הרי חושך מצרים כאן, לא רואים כלום !"... פחד גדול אחז ברבנית: שמא בעלה התעוור. אבל הרי
הוא ישב בשולחן והכול היה בסדר ... נכנסה להיסטריה. ראה
הרב שהיא כל כך מבוהלת, פנה אליה ואמר: "רעבעצין הרגעי, תכף נברר את העניין". שאל
את השמש: "מתי הדלקת את הנרות, בזמן או אחרי הזמן?" השמש
הודה על האמת: " באמת איחרתי, אבל היה זה זמן שמותר עדיין להדליק. בטוח שעוד
היה יום". אמר
הרב בנעט: "דע לך שכשהדלקת את הנרות היה זה מאוחר מידי, וצריך הנך כפרה על
חילול השבת. וזו הסיבה שאיני רואה את האור, כי כל דבר שנעשה שלא על פי דין – אינני
רואה!
החוויה היהודית
