על ידי עצות טובות שתתן תזכה לשמחה.
"על ידי קיום
רצון ה', האדם יוצר כלי גדול יותר לקבלת הברכה ומידה כנגד מידה משום שהקב"ה
לא ברא שום דבר לבטלה וכאשר באים אישה יהודיה ובעל יהודי ומראים לקב"ה שהם
יצרו כלי גדול יותר, מפני שנתברכו במה שתלוי בהם כדי להביא לעולם בנים ובנות
עוסקים בתורה ובמצוות והולכים בדרך הישר והטוב בעיני א-לוקים ואדם, אז ברכת ה' היא
תעשיר'' (הרבי
מליובאוויטש זצ''ל)
''על יהודי נאמר: 'ה'
צלך', כשם שהצל מתנהג בדיוק על-פי תנועותיו של האדם, כך הקב''ה מתנהג על-פי מעשיו
של יהודי. גמול חסדים ורחם על העניים – והקב''ה יגמול עמך חסד וירחם עליך (הבעש''ט)
" עלינו לעסוק בישוב הארץ תוך בטחון בהשי"ת
שנתן לנו את תורתו הקדושה. בוודאי שאם נשמור לה אמונים נזכה לשבת כאן לבטח ונהיה
תמיד לחן ולחסד ולרחמים, כי מלאכיו יצוה וכ (ר'
יוסף חיים זוננפלד)
חשיבותם של אומרי תהלים (סיפרי חסידים עלון 154)
איש היה בעיר
פרעמיסלא, ור' יהודה שמו, היה איש תם וישר וירא אלוהים, ולו אשה כשרה ותמימה,
ששלחה ידיה במסחר השמרים, וכלכלה את המשפחה, והוא ישב בבית המדרש, מעוטף בטלית
ומעוטר בתפילין, ועסק בתפלה ובאמירת תהילים בקול ובניגון, והיה מונה את המילים
כאדם המונה מטבעות זהב. וכל כך היו חביבים עליו שירי דוד המלך עליו השלום, עד אשר
לא עבר עליו יום אחד, שלא יהא אומר אותם כולם, וביום השבת וביום החג היה מסיים את
מזמורי תהילים פעמיים. ר' יודיל היה מכובד על הבריות, כי ידעו את ישרו ותום לבו.
בני עירו כבדוהו, אולם הוא הצניע לכת עם אלקים ואדם, אהב את ה' בכל לבו, ועבד אותו
בכל נפשו, ושפך את לבו יום יום לפני יוצרו במזמורי תהילים.
הגיעה שעתו של ר'
יודיל להסתלק מן העולם, הזקנה קפצה עליו, והוא חלה ונפל למשכב. שכב על המיטה, ופיו
לא פסק מלומר תהילים. כך
חזר על מזמורי תהלים בימי חוליו בלי הרף. וכשנפטר בשביעי של פסח, יצאה נשמתו בטהרה
כשהפסוק האחרון של ספר התהלים בפיו. כל בני העיר התאבלו עליו, והורידו דמעות על
אדם כשר שמת, וכאשר הוליכוהו לבית החיים הלכו כולם אחרי מטתו, ולוו אותו עד בית
העולם.
ויהי בלכת המלווים,
וישאו את עיניהם ויראו, הנה גדוד צבא בא מן הדרך רוכבים על סוסים
אבירים, מלובשים שריונים, וכובעי נחושת על ראשם, וחרבות ארוכות על ירכם. כאשר קרבו אנשי הצבא אל המון המלוים, ראו
האנשים שכלי זמר שונים על שכם הרוכבים. ויגש אליהם ראש הגדוד וישאל אותם: "למה
התאספתם פה כולכם?" ויאמרו לו: "איש חסיד נאסף היום אל עמו, וכל בני
העיר מלוים אותו לבית מועד לכל חי, עושים אנחנו חסד ואמת עם איש ישר, שעבד את
א-לוהיו באהבה וביראה, ולא פסק מלומר תהלים." כאשר שמע שר הגדוד את הדברים
האלה אמר: "אם כן, ראוי האיש הזה שבני אדם יכבדו אותו, וגם עלינו לחלוק לו
כבוד". ויפן אל המנצחים בכלי שיר, ויצו עליהם לעמוד בראש המלוים, ולנגן
לכבודו של אותו צדיק, עד אשר יביאו אותו לקבר ישראל. כראות המלוים את אנשי הצבא,
הבאים בכלי שיר, ויסוגו
אחור. המנגנים הלכו בראש לפני המטה, והתחילו לנצח בנגינות מזמור שיר. וילכו ויבואו
אל בית העלמין, ולא פסקו מלנגן את נגינותיהם, עד הקבורה.
ובהיות האנשים עושים
את מלאכתם , וקוברים
את מתם, נעלמו אנשי הצבא, ואיש מן הנאספים לא ראה אותם בלכתם. ויהי הדבר הזה לפלא
בעיניהם, וישאלו איש את רעהו מי הם החיילים האלה, מאיזה מקום באו, ולאיזה מקום
הלכו, אך
איש מהם לא ידע מענה. ויצאו מבית הקברות, ושאלו את העוברים והשבים, אם לא ראו גדוד
רוכבים בדרך, וכולם ענו ואמרו: "לא ראינו ולא שמענו". ויתפלאו האנשים
לשמע הדברים האלה, והרבה מהם הצטערו מאוד על אשר נגנו לכבוד הנפטר, וראו בה מעין פגיעה בכבודו, כי לא שמעו
עוד מימיהם, שמנגנים ינצחו בכלי שיר על קברו של אדם מישראל. ותהי כל העיר כמרקחה.
ויבוא ר' יהודה אל רב
העיר בחלום הלילה ויאמר אליו: "אל תצטערו, דעו לכם ששר הגדוד, אשר בא
לקראתכם בלכתכם שלו, אחרי מטתי, היה דוד המלך עליו השלום. הוא יצא עם כל החבריא
לקבל את פני ברגע צאתי מן העולם, והם כבדו אותי במזמוריהם הנעלים, אותן הנגינות
שבהן שר נעים זמירות ישראל את מזמורי התהלים, בשעה שיצאו מפיו בפעם הראשונה. וכל
הכבוד הזה בא לי, על אשר כבדתי את השי"ת במזמורי תהלים, כל ימי היותי על
הארץ". ויהי בבוקר ויקרא הרב את כל העם, ויספר להם את דברי החלום, ויאמר
אליהם: " ראו עד כמה גדולה היא זכותם של אומרי תהלים, שדוד המלך בכבודו
ובעצמו, בא עם המשוררים והמנגנים שלו, לנצח בנגינות לפני אדם פשוט, שרוממות א-ל
בגרונו ושירי תהלים בפיו.
חוויית השבוע שלי
