פרשת השבוע "ואתחנן"

'לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ'.

כל המוסיף גורע!

כולם קראו לו ה 'קמצן', והוא דווקא די התחבר לתואר, אם כי אילו היו שואלים אותו הוא היה מעדיף את ה 'חסכן', אבל כל עוד זה לא עולה לו כסף אז מבחינתו זה בסדר. כולם בשכונה ידעו שמר קמצינסקי לא נותן שקל, לא מלווה אגורה ולא משאיל עפרון.

השכן ממול שנתקע כמה פעמים בלי שקית חלב בגלל שמר קמצינסקי לא משאיל, החליט ללמד אותו לקח שאותו לא יישכח בחיים שלו.

'תוכל להשאיל לי את כוס הכסף שלך?' גילה השכן עזות מצח כשדפק על דלת בית ה 'קמצן'.

– 'אני לא משאיל כלום! פרינציפ!'

השכן הושיט לו את שעון הזהב שלו, ואמר: 'זה חשוב לנו, יש לנו הערב אירוע, מסיבת שבע ברכות לכבוד נשואי הבת, אם לא אחזיר לך את הכוס תוך שעה, השעון שלך!'

מול הצעה כזו לא יכול היה הקמצן לעמוד והוא הסכים.

חמישים וחמש דקות חלפו, והשכן דופק שוב בדלת, הפעם בידו שתי כוסות. הכוס הגדולה והמקורית של קמצינסקי, ועוד כוסית כסף קטנה ויפה.

– 'מה זה?!' שאל קמצינסקי בחמדנות.

– 'מגיע לך מזל טוב! בדיוק כשהכוס שלך הייתה אצלנו נולדה לה בת, הנה היא החמודה הקטנה.'

– 'מזל טוב, מזל טוב!' הנהן קמצינסקי בראשו, החזיר את שעון הזהב ולקח את שני הכוסות. 'נעים לעשות אתך עסקים!'.

כשהשכן דפק בדלת למחרת וביקש שתי פמוטות כסף, לא ניסה קמצינסקי אפילו לסרב. וזה השתלם לו. השכן חזר בתום הערב עם ארבעה פמוטות, שניים קטנים, 'נולדו להם תאומים', לחש בהתנצלות, 'שמרנו עליהם בשבילך'. קמצינסקי יצא מכליו, 'שיהיה רק בשמחות,' אחל מעומק עליו, 'ותבואו תמיד. אה, כן, בטח בשבת יבואו הרבה אורחים תצטרך להרבה פמוטות, יש לי קנדלברה עתיקה מזהב טהור בעלת עשרה קנים להדלקה, אתה מוזמן לקחת אותה לשבת!'.

– 'אבל אני צריך את השעון לשבת, לא אוכל לתת לך אותו כמשכון!'

– 'אין צורך, באמת שאין צורך, הלוא ידידים אנחנו, תקבל את הפמוט גם בלי משכון!'

עם צאת השבת דפק קמינצקי בדלת ביתו של השכן בציפיה דרוכה: 'נו, יש חדש?' שאל.

– 'יש, יש חדש,' השיב השכן בקול נוגה, 'הקנדלברה מתה!'.

'מתה?! מ'זת'ומרת מתה?! ממתי פמוט יכול למות?!'

– 'וממתי כוס כסף יכולה ללדת?!' החזיר לו השכן. 'מי ששתק אז, מוטב לו שישתוק גם עכשיו!'.

תופעה זו בדיוק רוצה התורה למנוע כשהיא מצווה עלינו בפרשה זו: 'לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ'.

בבקשה אל תגעו בתורה, אל תנסו לשפר, ליפות ולהוסיף על פי דעתכם, על פי מה שנראה לכם, על פי ההיגיון האנושי. נהגו בה כמות שהיא מצווה, על פי העקרונות והכללים שניתנו מסיני. בבקשה, אל תוסיפו. כי מי שמוסיף כשלא צריך, עלול גם לגרוע כשצריך.

קישור לאתר "חוויית השבוע שלי",

http://h-y.xwx.co.il/

נקודה שבועית פרשת "ואתחנן"ה'תשע"ד

"ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם". בשבועות האחרונים, בשעות שבהם עם ישראל עמד ועומד ברגעים קשים מאוד, חווינו כולנו חיים לא טבעיים: הורים הביאו את בניהם לקבורה בטרם עת, נשים צעירות שזה עתה התחתנו ליוו את בעליהן הטריים לעולם שכולו טוב, ארוסות נכנסו עם אהוביהן לבתי קברות במקום לחופה. כולם, כל אלה, בשעה הקשה ביותר שלהם קורעים את השמים בצעקה זו "ה' נתן, ה' לקח, יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם" הם צועדים ואנו המלווים אותם אומרים ביחד איתם. זו שעה של אמונה גדולה ביותר בבורא עולם, בקיומו ובהנהגתו בעולם. בפרשת השבוע, פרשת "ואתחנן", אחרי שמשה עם כל ישראל מנצח את האמורי וכובש את הצד המזרחי של הירדן, ממשיך את נאומו, אותו הוא התחיל בפרשה הקודמת, ומספר להם על הפיכתם לעם בימיהם במצרים בשעה שה' הוציא אותם מהשעבוד הנורא. ה' השגיח ושמר עליהם לאורך כל הדרך במדבר. אלו דברים שאף עם אחר בעולם לא זכה בהם. זוהי השעה, אמר משה, שעליהם להראות נאמנות לה', הוא דורש זאת מהם. הוא מצווה אותם שיהיו דבקים בה' בתכלית דבקות בה', וכל זאת באהבה רבה ושאמונתם בו כא-ל היחיד שלהם, ומתוך כך עליהם לשמור על דביקותם בו בכל זמן ובכל מצב: "שמע ישראל ה' אלוקיך ה' אחד" - זוהי קבלת עול מלכות שמים. זוהי הבקשה של משה לעם ישראל שיכניסו בליבם את האמונה בה' שהוא אלוקי ישראל היחיד. איננו יכולים לדעת והבין את דרכיו והנהגותיו של ה'. עלינו לדעת שכל מה שקורה בעולמו כרצונו קורה. זוהי האמונה השלימה והטהורה של כולנו בו. זו האמונה שהובילה את אבות האומה, זו האמונה שליוותה את הסבים והסבתות שלנו בדרכם למשרפות בידי הנאצים. זו האמונה שהביאה את רועי קליין הי"ד לזעוק בקריעת שערי שמים את הפסוק הזה בשעה שקפץ על הרימון לשמור על חיי חייליו מפיצוץ (השבוע לפני 8 שנים). זו האמונה שהביאה את מח"ט גבעתי לכתוב לחייליו רק לפני ארבע שבועות בטרם נכנסו לקרב: "אני נושא עיניי לשמים וקורא עימכם 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'" שבת שלום ומבורך! תודות : לצחי מיכאלי "חוויית השבוע שלי" : http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/ לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם נישא תפילה כולנו לבורא עולם שישמור ויגן על כל חיילי צה"ל באשר הם ויחזירם בשלום לביתם. ובנוסף לכל חברנו ומכרנו בכל קו האש באשר הם, אנו ממשיכים ומתפללים וחושבים עליכם! תמשיכו להיות חזקים!