‏הצגת רשומות עם תוויות שפת הים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שפת הים. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 23 בינואר 2018

אמרי שפר ח' שבט ה'תשע"ח



בכדי לחוש אושר וסיפוק, בשביל לשאוף לגדולות ולזכות למימוש המאווים, נדרש לאדם ביטחון עצמי. לא די באינטליגנציה ובכישרונות כאלה ואחרים. את בטחונו העצמי של ילד ניתן לטפח ולחזק, ובהתנהלות שגויה שלנו הוא עשוי לאבד מתנת א-ל מיוחדת זו.

   ''ד' ילחם לכם ואתם תחרישון" (י"ד י"ד). י"ל ע"פ מה שאמרו חז"ל (יומא כ"ג): 'כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו'. ו"ילחם" אותיות "ימחל", וזה הרמז: ד' ימחל לכם על העבירות בזמן שתקיימו "ואתם תחרישון" תהיו מן הנעלבים ואינם עולבים, ולא תגמלו לעושי רע כגמולו. (אמרי ברוך(

    ''וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" (י"ד ל'). מצרים שקידשו שם ד' ע"י שמתו בענשם, באו תיכף על שכרם. מה רוצה יהודי נאמן בסוף חייו - ג' דברים שיוציא נשמתו בקרב 'מנין' יהודים, ויטבילוהו לטהרה, ושיחלקו את ממונו לצדקה. וכן המצריים זכו בשלושתם: יצאה נשמתם בים סוף במעמד ששים ריבוא מישראל, כולם הוטבלו בים, וכל כספם וזהבם נפל בידיים כשרות. (רבי חיים מרדכי מסלונים(

''זה אלי ואנוהו" (ט"ו ב'). "זה אלי" ר"ת "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ' ח'), ור"ת "זה השולחן אשר לפני ה' " (יחזקאל מ"א כ"ב), לרמז – אדם מישראל המכריז על עצמו "זה אלי" שיש לו אמונה בהשי"ת, אפשר להכיר זאת – כיצד הוא מתנהג בשבת קודש בשולחנו בדברי תורה בשירים ותשבחות לפני ד'. (ספה"ק(

הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א מספר על הדירה שרעייתו ע"ה בחרה, ועל התפילה (לקראת שבת מלכתא – ויגש)
    כשבאנו להתגורר ברמת אלחנן, רחוב הרב זוננפלד עדיין לא היה מיושב. הקבלן הציע לרעייתי ע"ה כמה דירות, ואמר: "תבחרי לך את הדירה הטובה ביותר". מצדו, ניסה הקבלן לשכנעה לבחור דירה עם 'כיוונים טובים', דהיינו שבקיץ נושבת שם רוח נעימה, ובחורף אין רוחות חזקות, וכיוצ"ב. הגיבה אשתי ואמרה: "אני מודה לך מאוד על ההצעות, אבל אותי מעניין רק דבר אחד: באיזה כיוון אוכל לשמוע יותר טוב את התפילה מבית הכנסת? באיזו דירה יהא באפשרותי לענות אמן, ואמן יהא שמיה רבא, קדיש וקדושה ? – זו הדירה הנרצית לפני ביותר". הראה לה הקבלן את בנין מספר 22 דירה 7 ,היכן שאנחנו מתגוררים כל השנים, אך ציין בפניה שמבחינת אוויר ושמש יש דירות טובות יותר. היא לא נענתה לשכנועיו והפצרותיו ואמרה: "בדבר אחד חפצתי, לשמוע את התפילה מבית הכנסת!". ואכן, במשך כל השנים דקדקה לשמוע ולעשות בכל ליבה ובכל נפשה את כל מה שנשמע מבית הכנסת. הייתה תקופה שהילדים התלוננו על הרעש המגיע מכיוון בית הכנסת בימי הסליחות. שהרי, כבר באמצע הלילה מתחיל מנין אחד לסליחות, המסתיים בשעה אחת וחצי; המניין השני מתחיל ב-4 , השלישי ב-6 , וכך יוצא שכמעט אין אפשרות להירדם בלילה... תשובתה לבני ביתה הייתה: "דעו לכם ילדים, קול נפץ של טיל יפריע לכם הרבה יותר... אנחנו צריכים לשמוח עם הקולות של התפילה, המונעים מאתנו פיגועים ומעשי חבלה למיניהם. אין לך קול ערב יותר מאשר התפילה!
החוויה היהודית




יום שני, 12 בינואר 2015

אמרי שפר כ"ב טבת ה'תשע"ה

''אינני יודע העולם, אך לעצמי נדמה אני כילד שכל ימיו שיחק על שפת הים ונהנה במוצאו מדי פעם חלוק לבן חלק יותר או קונכייה יפה מן האחרות בעוד אוקיינוס האמת הגדול משתרע לפניו בלי שאיש חשף את סודותיו''. (אייזק ניוטון) יסופר על "מופת" של הגה"צ ר' ירמיה לעוו זי''ע, שכאמור היה ממתנגדיו החריפים של הרה"ק מליסקא זי''ע, ועובדא הכי הוי שכשבא אליו פעם בעל עגלה אחת ותינה לפניו את צערו שאבד את סוסיו שהיו נצרכים למחייתו, נענה הגה"צ בדרך בדיחותא שיחפשם על אם הדרך ההולך לליסקא "ווייל אלע פערד גיין קיין ליסקא (כל הסוסים הולכים לליסקא), " ואכן הלה שהיה איש פשוט מאוד קיים את דברי הרב, ואכן מצא את סוסיו. (פניני תורה וחסידות, גליון 40) יסורין ממרקין עוונותיו של אדם, ואם קבלם מאהבה, יראה זרע, יאריך ימים, וחפץ ה' בידו יצליח (ברכות ה,א) יפה שתיקה לחכמים, קל וחומר לטיפשים. הדף הנכון (מגילה כח). מסופר על הגאון רבי חיים עוזר זצ"ל (אשר נודע בגאונותו וצדקותו אומרים עליו שהיה מסוגל לכתוב בשתי ידיו, ולדבר עם זולתו בבת אחת). קבוצות קבוצות של בחורים נהגו להיכנס אליו ולהשתעשע עמו בדברי תורה. פעם בעת לימוד בדברי הגמרא במסכת יבמות, אמר לתלמידים שיש תוספות אחד במסכת יבמות דף נ' הנוגע לסוגיה שבה התפלפלו. קם אחד מהתלמידים החשובים, ואמר: "סליחה כבוד רבינו, התוס' הזה נמצא בדף נ"א. "לא", ענה הרב, "זה בדף נ' ", והמשיך את השיעור. אך הבחור התעקש, על דבריו ותוך כדי ויכוח, קם לעבר הספריה לפתוח את הגמרא ולהוכיח את צדקתו לעיני כל התלמידים. הרב קם ממקומו ועצר את הבחור: "וכי קל בעיניך לבייש יהודי"? חיוך של ניצחון עלה על שפתי התלמיד. מיד בהגיעו לישיבה, פתח לעיני חבריו את הגמרא להוכיח את ניצחונו. לתדהמתו הערבה, גילה שאכן הרב צדק, זה היה אמנם בדף נ' ולא בדף נ"א (כפי שהתלמיד סבר). אז הבין התלמיד, שהרב התכוון בעצם למנוע בושה מהתלמיד, משום שלא קל לבייש יהודי מישראל. בית הלל מלמדים אותנו עד כמה גדול שכרו של אדם שאוהב את חברו על אף שהוא חולק עליו. אומרים חז"ל (גמ' עירובין יג) מפני מה זכו בית הלל שתיקבע הלכה כמותן? מפני שהיו נוחין ועלובין ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד, אלא מקדימים דברי בית שמאי לדבריהם. ובזכות אהבה עצמית זו, בזכות כבוד הבריות שהם נהגו, זכו שהלכה נחתמה לדורות כמותם בכל בית ישראל. ללמדנו, כמה צריך להזהר בכבוד הבריות, ולהתרחק מכל ביזוי ואו בקלון חברינו. שאלו תלמידיו את ר' נחוניא במה הארכת ימים? אמר להם מימי לא נתכבדתי בקלון חבירי, ולא עלתה על מיטתי קללת חבירי. חוויית השבוע שלי http://h-y.xwx.co.il/