נקודה שבועית פרשת השבוע פרשת "חוקת"

פרשת חוקת לכאורה נמצאת רק בתחילתו של החלק השני של חומש במדבר אלא שבפרשה זו אנו מתחילים לקרוא את החלק השלישי של הליכתם של ישראל במדבר לקראת הכניסה לארץ ישראל. החלק הראשון היה בפרשות הראשונות שעסקו בעיקר במפקדים ובחנוכת המשכן וזמנם היה בשנה הראשונה להליכה במדבר. החלק השני התחיל באמצע פרשת "בהעלותך" עד לפר שה שלנו, פרשת "חוקת", ועסק בעיקר בתנועה ערה ותוססת עם הרבה אירועים במדבר. זמן התקופה הזאת ארך למעשה את רוב ההליכה של בני ישראל במדבר, כ - 38 שנים אך בפועל אנו לא קוראים הרבה אודות הזמן הממושך הזה. החלק השלישי של ההליכה מגיע באמצע פרשתנו עם הבשורה על מות מרים בשנה הארבעים להליכתם במדבר ותלונות ישראל על מחסור במים. במהלך הליכתם במדבר מתלוננים בני ישראל פעמיים על צורך במים: בתחילת המסע ברפידים, וכאן בפרשה לקראת סיום ההליכה כשהם בקדש שבמדבר צין. שני המקרים על אף הדמיון בתלונה למים שונים זה מזה וכך גם בעונש. ברפידים משה נצטווה להכות בצור לאחר שאסף איתו את זקני ישראל וכאן משה נקרא עם אהרון לדבר אל הסלע כדי להוציא מים, אך הם לא קיימו את הציווי במדוייק ומשה היכה את הסלע ונענש על כך עונש חמור, אי כניסה לארץ ישראל, וכך גם נענש אהרון אחיו. ניתן להבחין שברפידים ובשאר תלונות העם בזמן ההליכה במדבר פנה העם אל ה' בכעס וטרוניה. כל פניה שנעשתה אל אהרון ומשה למעשה היתה מכוונת אל ה' על כך שהוציא את אותם ממצרים. נוצר פה רושם שהתלונות נעשו כשגרה בפיהם ולא משנה אם הם זכרו מה היה במצרים או אם הם מתגעגעים אלא זו חזרה על הדברים ששמעו מאבותיהם דור יוצאי מצרים. בפרשה שלנו העניין שונה. עכשיו התלונה לא מופנית לה' אלא למשה דווקא: "ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרון, וירב העם עם משה ויאמרו לאמרו ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה', ולמה הבאתם אות קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו" - ומתוך כך בהמשך המקרה הזה לא העם הוא שסופג את העונש על כפיות הטובה שמאפיינת אותו לאורך כל הדרך אלא דווקא המנהיגים, משה ואהרון, שנענשים על שינוי מסויים של הפעלת הנס שרצה ה' לעשות, שתפקידו היה להיות מופת חינוכי לעם. המנהיגים, משה ואהרון, על אף העונש הסופי שלהם, לא זונחים את העם וממשיכים לעמוד בראשו עד שתגיע שעתם להעביר את התפקיד לממשיך הבא אחריהם. נלמד מכאן שככל שגדולתו של האדם תעלה במרום התפקיד והמעלה הוא מראה שהוא רק כלי לביצוע רצון ה' בעולם, ואם ייקרא להחלפתו, מכל סיבה שהיא, הוא יפנה את מקומו לבא אחריו וקיום העם והנהגתו תמשך על ידי אחרים. שבת שלום ומבורך! תודות : לצחי מיכאלי אתר : חוויית השבוע שלי http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/ להצלתם וחזרתם הביתה של החטופים והצלחת ושמירתם של חיילי צה"ל ומערכת הביטחון במשימתם. לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס ושמואל פולק שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם

נקודה שבועית פרשת "קורח"

לצערנו עם ישראל נמצא בשעה קשה, שלושה צעירים, נערים, נמצאים להם אי שם בידי חבורת מחבלים שפלים שחטפו אותם רק בגלל היותם יהודים בארץ ישראל. דווקא בשעה קשה זו זכינו לראות התאחדות שלימה ואמיתית בתפילות, בקשות ובכיות למען חזרתם לביתם מצד כל חלקי העם. זוהי שעתו היפה של עם, של חברה. אחדות העם וקירוב הלבבות מתרחש בתווך שבין שתי פרשות שמפלגות ומחלקות את העם, פרשות "שלח לך" ו"קרח". בשבוע שעבר, בפרשת "שלח" קראנו על המשבר האמוני בין העם לה', על כעסו לקראת הליכה לארץ ישראל באומרם שהיא ארץ שאוכלת יושביה. חולשת העם התגלתה לעומת בודדים ככלב ויהושע שהיו צריכים לחזק את רוח העם. בפרשת השבוע שלנו, פרשת קרח", מתגלה מחלוקת חדשה ועוצמתית לא פחות: קרח עם עוד מספר לא מועט של אנשים מחליטים לנסות לערער את מנהיגותו של משה ואהרון בקרב העם. בפרקי אבות "זוכה" קרח לאזכור שלילי על מעשיו: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים וכל מחלוקת שאינה לשם שמים אין סופה להתקיים, מחלוקת שהיא לשם שמים זו מחלוקת הלל ושמאי, ואיזו היא מחלוקת שלא לשם שמים זו מחלוקת קרח ועדתו" המלבי"ם בפירושו שואל: היה ראוי לומר שזו מחלוקת קרח ומשה, כפי שרשום על המחלוקת השניה "הלל ושמאי" אז מדוע אמרו חכמים "קרח ועדתו"?. ומיד עונה על כך: "מחלוקת שהיא לשם שמים כל כת משני צדדי החולקים מתאחדת בעצמה כי כולם מתכוונים לתכלית אחת לשם שמים, אולם במחלוקת שאינה לשם שמים רק מפני אהבת הכבוד ואהבת עצמו, אז יש מחלוקת וניגוד גם בין האנשים שהתאחדו לעמוד בצד אחד כי כל אחד מן היחידים מכוון תועלת עצמו ומתנגד לכוונת חברו שהוא גם כן מכוון תועלת עצמו" בעדה הגדולה שאסף לעצמו קרח במחלוקת מול משה ואהרון היו הרבה כוונות לתועלת אישית מצד הרבה צדדים: קרח רצה בכהונה גדולה שהתקנא בנשיאותו של אליצפן וזה עורר אותו לחלוק על משה בנושא כהונת אהרון, דתן, אבירם ואון בן פלת התלוננו על שניטלה הבכורה מראובן והיה ראוי שתצא דווקא משבט ראובן המלוכה והתלוננו על הכהונה ועבודת ה' שניתנו לשבט לוי, ומאתיים וחמישים נשיאי העדה התלוננו על משה על כך שלא היה מתייעץ איתם בכל דבר ועניין. הנה ראינו לפנינו שכאשר קהל מסוים בא בטענה שאין בה דבר מעבר לרצון וטובה אישית עבור כל אחד מהטוענים, קורסת לה בסופו של דבר העדה כולה. מתבטלת מאליה טענתם והאמת תצוף ותעלה ולא תאפשר לכוחם המשקר לגבור על הקיים. עלינו להפנים וללמוד דווקא מטעותו של קרח, ומקריאתם של חכמים בפרקי אבות ולדבוק באמת וביושר כלפי שמים וכלפי עצמנו וחברנו ולמען אחדות כל עם ישראל. שבת שלום ומבורך! תודות לצחי מיכאלי להצלתם וחזרתם הביתה של החטופים והצלחת ושמירתם של חיילי צה"ל ומערכת הביטחון במשימתם. לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס ושמואל פולק שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם אתר "חוויית השבוע שלי" http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/

חוויה מוסיקלית חדשנית בשירות הלאומי

החוויה המוסיקלית: המהפכה של מרכזי "החוויה היהודית" – גרעין מוסיקלי קהילתי של בנות שירות לאומי יוקם בקרית אתא המיזם התקדימי ישלב העברת תכנים בנושאי זהות יהודית וציונית עם הופעות מוסיקה של בנות השירות הלאומי * המנהלת החינוכית של "החוויה היהודית": "התכנית תצמיח מנהיגות בקרב מתנדבות השירות הלאומי" נדמה היה שכבר ראינו ושמענו הכל בגזרת התוכן של מערך השירות הלאומי בהדרכה ברחבי הארץ. בנות שירות לאומי מעבירות פעילויות שעוסקות במוטיבים יהודיים ומסורתיים. הפעילויות כוללות משחקים והפעלות שונות, שימוש במיצגים ססגוניים וכל אלמנט ייחודי שיעזור לילדי בתי הספר ללמוד ולהתחבר למושגים היהודיים והלאומיים בקלות. אולם, במרכזי זהות "החוויה היהודית" בקרית אתא, מצאו דרך לגרום לפעילות בנות השירות הלאומי להיות לא רק חוויה יהודית אלא גם חוויה מוסיקלית. בשנה"ל הבאה, יקדמו ב"החוויה היהודית" תהליך חינוכי מקצועי בתחום המוסיקה, ע"י גיוס בנות מנגנות ויביאו לידי ביטוי את כישוריהן בבתיה"ס ובקהילה. הבנות תפעלנה בגרעין מוסיקלי קהילתי שידגיש את נושאי הזהות היהודית והציונית בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים, ויחבר אותם אל המוסיקה לאורך ההיסטוריה היהודית, בדרך חווייתית מיוחדת ומעצימה - רגשית, שכלית וערכית. הגרעין המוסיקלי של "החוויה היהודית" בשיתוף "זהות" - איגוד המרכזים לזהות יהודית ובפיקוח האגף לתרבות תורנית במשרד החינוך ימנה מוסיקאיות המנגנות במגוון כלים ויתגבש ל"תזמורת השירות הלאומי". אנסמבל השירות הלאומי ייתן מענה לבנות מוסיקאיות דתיות המחפשות מסגרת שתשמר ותקדם אותן מבחינה מוסיקלית בזמן השירות ותתרום למימוש עצמי, תוך כדי שמירה על צניעות ועל ייחודן כבנות דתיות התורמות לקהילה ומיצוי יכולותיהן האישיות. מיכל דרומר, המנהלת החינוכית של "החוויה היהודית" מדגישה: "פעילות זו תוביל את המשתתפים לחוות חוויה יהודית ייחודית, בשירה, פרקי תפילה, פיוט בעדות ישראל, מוסיקה ארצישראלית ואוניברסאלית ותיצור דינמיקה מרתקת, בלימוד נושאי הזהות היהודית והציונית, בליווי כלי נגינה ושירה בשיעורים - במסגרת המותרת על פי ההלכה. ההרכב המוסיקלי של גרעין "החוויה היהודית" יפעל בגנים, בתי ספר, כפרי נוער, מועדוניות לילדים בסיכון, "האזנה פעילה" בחינוך המיוחד, תוכנית "מדור לדור" בבתי אבות - "אני והסב(ת)א מבלים בצוותא" ובמרכזי קהילה ברחבי הארץ סביב אירועים במעגל החיים היהודיים, בר/בת מצוה לילדי הרווחה ושילוב בטקסים ואירועים בבתיה"ס ובמועדוניות. האנסנבל המוזיקלי יבצע יצירות מוסיקליות מוכרות ומקוריות במגוון כלים. עבור ההרכב ייכתבו עיבודים חדשים וייחודיים. בנות הגרעין תקבלנה שיעורי הדרכה בנגינה בהרכב ושיעורי תיאוריה וסולפז'. זאת, בנוסף להכשרה מקצועית כמדריכות חינוכיות, המעבירות שיעורי זהות יהודית וציונית במערכת החינוך. מיכל דרומר, המנהלת החינוכית: "אני רואה בשילוב השירות הלאומי תוך מתן ביטוי לכישורי נגינה, אתגר מיידי לפיתוח ותנופה. המיזם יתן מענה להעצמה אישית וקבוצתית, התמקצעות בנושאים פדגוגיים ודידקטיים וישמש פלטפורמה להצמחת עתודה מנהיגותית מיוחדת בקרב בנות השירות הלאומי ויעצים אותן אל מול הקהילה כחלק תורם ומפעיל. מי שרוצה לקחת חלק במיזם החשוב הזה מוזמנת לפנות אלינו ולהצמיח יחד איתנו דור של ילדים המחוברים למורשת אבות ואהבת העם והארץ". אתר "החוויה היהודית": www.h-y1.coi.co.il

חוויית השבוע שלי

"חוויית השבוע שלי " הינו עלון שבועי חינוכי - ערכי נושא פרסים,הכולל מידע בנושא "פרשת השבוע" והפעלה חווייתית לכל המשפחה. הגיליון עשיר בתוכן וחושף את הקוראים למגוון רעיונות והגיגים הקשורים ל"פרשת השבוע", לאירועים מיוחדים ומועדים החלים באותו שבוע הקשורים לעם ולארץ, תוך הדגשת הצד הערכי. בכך תורם העלון לחינוך יהודי מתוך מידות טובות ודרך ארץ ולהעמקת הקשר של הקוראים למורשת ישראל ולערכי היהדות תוך זיקה לאהבת ישראל ולאחדות העם. הנושאים והמדורים בעלון מגוונים ומעסיקים את הקוראים בדרך חווייתית, יצירתית מרתקת ומעניינת. עלון "חוויית השבוע" מיוחד בעיצובו הצבעוני והמרשים ומעוטר בציורים בלעדיים שלנו המרהיבים ביופיים. אנו מקבלים תגובות נלהבות ביותר מכל המגזרים והגילאים. עלון "חוויית השבוע" מופץ במועדוניות נוער ברחבי הארץ ובבתי ספר ממלכתיים בהם מוקדש שיעור ללימוד המידע ופתרון החידות והשעשועונים, המועבר ע"י מדריכי ומדריכות "החוויה היהודית" לתלמידי הכיתות השונות או בלימוד משותף להורים וילדים. לפרטים: 04-8450235 , 052-5990071 http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/

חוויית השבוע פרשת כי תבוא

בס"ד. פרשת "כי תבוא" מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית" אתר: www.h-y1.coi.co.il פרשתנו פותחת במצוות הבאת הביכורים לכהן בבית המקדש בירושלים. לאחר נתינת הטנא לכהן, אומר המביא: "ארמי אובד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט...ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה...ויביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש" (דברים כ"ו/ה'-ט'). התורה מציינת בפסוקים הנ"ל את החסדים שעשה ה' לבני ישראל עוד מימי יעקב אבינו, ועל כך אנו מודים לו בדיבור וגם במעשה, ע"י הבאת ביכורים. נשאלת השאלה: מדוע מוזכרים רק שני חסדים של ההצלה: ההצלה מלבן הארמי וההצלה ממצרים והבאת העם לארץ, הרי היו חסדים נוספים שעשה ה' עם בני ישראל? מדוע לא מוזכרים מעשי חסד נוספים שעשה ה' לישראל, כמו הצלת יעקב מידי עשיו בדרכו חזרה מארם, קריעת ים סוף, מלחמת עמלק, ירידת ה"מן", באר מרים ששרתה את העם 40 שנה במדבר ועוד ועוד...? ההסבר הוא, שמצוות הבאת הביכורים חלה אך ורק בארץ ישראל, לאחר שהות ממושכת בארץ. מצוה זו אינה רק הודאה לה' על נתינת הארץ לעם ישראל, אלא בעיקר על ההתיישבות הממושכת, לאורך זמן, כדי שנוכל לנטוע עצי פרי, לאכול ולשבוע מטוב הארץ. להדגשת גודל החסד שעשה ה' לישראל, מזכירה התורה שני מוקדים בהם שהה ישראל זמן ממושך: בארם - שהה יעקב (ישראל) בבית לבן 20 שנה ושם היה שרוי בסכנת כליון אך ה' גמל איתו חסד והצילו. במצרים - שהו בני ישראל 210 שנים והיו שרויים בסכנת כליון, אך ה' גמל איתם חסד, גאל אותם ממצרים והביא אותם אל הארץ המובטחת, בה יוכלו לשבת לאורך זמן ולנהל חיי שיגרה "איש תחת גפנו ותחת תאנתו". חסד זה מאת ה' יתברך הוא חסד גדול לאין שיעור, ועל כך אנו מודים לה' בהבאת הביכורים המסמלים את הזמן הממושך בארץ. בימינו, כאשר איננו מקיימים מצוות הבאת ביכורים, עקב חורבן בית המקדש, עלינו להיות מודעים לחסדים הממושכים המלווים אותנו בכל שנות חיינו. עלינו לנהוג בהכרת תודה לה' על שזיכה אותנו לשוב לציון לאחר אלפיים שנות גלות וסבל בנכר ונתן לנו את היכולת לקיים חיים תקינים בארץ המובטחת, לאורך זמן ממושך. עלינו ללמוד ממעשי החסד של ה' ונהוג כמותו בחיי יומיום - ע"י עשיית מעשי צדקה וחסד ועזרה לזולת כפי שעשה ה' עם יעקב אבינו וכל הדורות אחריו. דוד דרומר

פרשת "שופטים"

בס"ד. פרשת "שופטים" מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית" אתר: www.h-y1.coi.co.il "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה’ אלוהיך נתן לך לשבטך ושפטו את העם משפט צדק" (דברים ט"ז/יח'). על מעלת משפט התורה אמר שלמה המלך במשלי: "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" (משלי ג'). שכל נתיבות התורה - יסודותיה ועיקריה הם שלום. השלום הוא קיום העולם ומשום שהמשפט מיישב סכסוכים בין הבריות ומשכין שלום - המשפט הוא קיום העולם. הרי אם לא היה משפט וצדק היו הבריות גוזלים, גונבים והורגים זה את זה ולא היה העולם מתקיים. אך כשעושים משפט צדק העולם מתקיים, כמו שאמרו חז"ל: "...על שלושה דברים העולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום, שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם" (אבות ב'). לכן, נצטווינו למָנות בית דין בכל מחוז ובכל עיר ועיר כדי שישרור השלום בכל מקום. מעשה היה ברבי חנינא בן אליעזר, שהיה לו אילן נטוע בתוך שדהו ונופו נטה לשדה אחר, כלומר ענפי האילן בלטו לתוך שדה אחר. בא אדם אחד אל רבי חנינא ותבע את חברו לקצוץ את ענפי אילנו הנוטים לשדהו. אמר רבי חנינא לאותו אדם: "לך עכשיו ובוא אלי למחרת". אמר לו האיש: "והרי כל הדינים שבאים לפניך, אתה פוסק להם את הדין מיד, שאין אתה משהה את הדין, אך לי אתה אומר לבוא למחר?!". מה יעשה רבי חנינא ? הרי גם לו יש אילן שענפיו נוטים לשדה שכנו! מיד שלח את פועליו וקצץ האילן שהיו ענפיו נוטים לשדה חברו. למחר, כשבא האיש לפני ר' חנינא לדין, אמר לו ר' חנינא לבעל דינו: "צריך אתה לקצוץ את ענפי אילנך שלא יכנסו לשטח חברך". שאל בעל הדין את רבי חנינא: "ולמה ענפי האילן שלך נוטים לשדה אחר?". אמר לו ר’ חנינא: "צא לשדה וראה את האילן שלי. מה שעשיתי לאילן שלי עשה אתה לאילן שלך!" מיד הלך אותו אדם ועשה כן. ממעשה זה לומדים אנו עד כמה צריך השופט לשמש יושר ודוגמא אישית, שר' חנינא לא פסק לאותו אדם לפני שנהג אף הוא באילן שלו לפי אותו הדין וקדם לקצוץ אותו. כמו כן, משמעות הכתוב "ושפטו את העם משפט צדק" הנאמר על השופטים מוסב גם על השוטרים - גם השוטרים הם בכלל השופטים. בלי שוטרים אין ערך לדין השופטים, כי בזה שהם מוציאים לפועל את דין השופטים עצמם הם נחשבים כשופטים. דוד דרומר

חוויית השבוע פרשת "שופטים"