אם תתעלם מהעובדות, זה לא ישנה את העובדות. (שמואל
אייזיקוביץ)
את
הברכה "אשר נתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו" פירש: תורת אמת היא
התורה, וחיי עולם הם מדעים ודרך ארץ של העולם הזה. קודם תורה ואחר כך
מדע . הוא ראה את
החכמות כמסייעות להבנת התורה. בדרשתו בפרשבורג ב-1811 אמר "כי כל החכמות הם רוקחות
לתורה, והמה פתחים ושערים לה." (החכם סופר)
בשעה שרשב"י היה מבקר ב 'חיידר' היה
אומר 'אלך ואקבל פני השכינה', ואין השכינה שורה אלא מתוך שמחה!
כתוב בזוהר, שפניו של
אדם דומים למנורה, 6 קנים הם כנגד: 2 אוזניים, 2 עיניים, 2 נחירי האף, והפה הוא
העיקר "פני המנורה", צריך לקדש את כל אלו, ואז יאיר בתורה בהצלחה גדולה,
וזהו שכתוב "אל מול פני המנורה יאירו".
אהבת
ישראל אמיתית )פניני פרשת השבוע(
חנות
המכולת הקטנה בשכונת שערי חסד, הייתה חנות מכולת קטנה, כמו של
פעם. חדר קטן המכיל מוצרי יסוד, חלב טרי המגיע מדי בוקר, כמה לחמים
ולחמניות חמות. בעל המכולת ורעייתו, למרות שכבר היו באים בימים, שימשו, כמנהל חשבונות
חנווני ומסדר הדפים, בעת ובעונה אחת...
ביום
מן הימים, הגיע זמנו של בעל המכולת להיקרא לישיבה של מעלה, והוא הותיר
את רעייתו הקשישה. כשהיא מודאגת בעיקר משאלה אחת: מי יעזור לה לשאת את
ארגזי החלב הכבדים ממקום הנחתם על המדרכה אל תוך החנות. להפתעתה, הבעיה
נפתרה עוד טרם נוצרה, והיא הבחינה כי החלב מונח מדי בוקר בפתח
החנות, ובליבה החמיאה למחלק החלב על ההתחשבות וההבנה... בסוף החודש, כשהגיע מחלק החלב לגבות את
שכרו, הודתה לו בחום על ההתחשבות והמאמץ. אלא שמחלק החלב משך בכתפיו, ולא הבין על מה מדובר.
'סליחה' – אמר במבוכת מה, 'אך אני מניח את החלב באותו מקום, כבר 28 שנים. גם
בחודש האחרון המשכתי להניח את החלב במקומו המרוחק על המדרכה, כך
שהתודה – אינה שלי!' התפלאה האלמנה מאוד, ולמחרת היום השכימה
קום, ונעמדה בשעה חמש בבוקר בפינה מרוחקת מהחנות,לראות מיהו הזר המשכים
קום, ובא לגרור את ארגזי החלב מפינת המדרכה אל פתח החנות. עמדה מרחוק
והשקיפה, ולפתע הבחינה ביהודי מבוגר ושפוף קמעא המתקרב למקום, מביט כה
וכה לוודא שאיש אינו רואהו, ומתחיל לשאת את ארגזי החלב מהמדרכה אל דלת החנות... כשסיים את
מלאכתו, התקרבה אליו, ובפה פעור מתדהמה גילתה כי מדובר בלא אחר מגדול
הדור והדרו: הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל! היא נפעמה ונדהמה, ובקושי הצליחה להוציא הגה. 'כבוד
הרב! תודה! אבל למה? למה הרב כה מטריח עצמו מדי בוקר לשאת את ארגזי
החלב הכבדים?!' חייך רבי שלמה זלמן כמי ש 'נתפס בקלקלתו',והשיב כמתנצל: 'מה
זאת אומרת למה? הלוא בעלך נפטר, ומי יישא עתה את ארגזי החלב מהמדרכה אל
פתח החנות?' – אמר, נשא רגליו ונמלט מהזירה ... כי ככל שאדם גדול יותר, המבט
שלו על זולתו מתרחב, הוא מסוגל להיות יותר אכפתי, יותר דואג, יותר
מודע לרגשות ולצרכים של הזולת.
הבה נאמץ דרך זו להביט במבט רחב
יותר על הזולת, לחשוב מה מכאיב לו ומה מציק לו, מה מטריד את מנוחתו ומה
מעיב עליו, כדי שנזכה לסייע לו בזמן אמת ולהביע בכך אהבת ישראל אמיתית!
החוויה היהודית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה