אמרי שפר כ"ו חשון ה'תשע"ט

 אדם צריך להאמין שאפילו קש המונח על הארץ הוא בגזירת השם יתברך שגזר להיות מונח שם. ויש השגחה פרטית איך תהא מונחת עם הקצוות לכאן או לכאן. (אמרי פינחס).

     אין העולם מתקיים אלא על אמונה. והאמונה נקראת נצח והוד. וכשאדם מאמין בהשם יתברך תכף יש עליה לנצח ולהוד באותה בחינה ויש לו תשועה. ולכן שבא לאדם איזה צרה ר״ל, וצר לו מאד, אין לו תקנה אלא רק שיבטח בחסד עליון בל יימוט. (אמרי פינחס).

       אסור לשום אדם בעולם, גם אם הוא צדיק גדול כאברהם אבינו, לנסות ולהבין בעת צרה מדוע כך השם יתברך מתנהג עמו.

     "ההתקדמות היא בלתי אפשרית ללא שינוי, ומי שלא יכול לשנות את דעתו לא יכול לשנות שום דבר (ג'ורג ברנרד שו)

העוגה II (אפריון שלמה, עלון 265)

     האברך המתמיד היה שקוע במשך כל היום בתלמודו בסוגיות הגמרא בעיון נמרץ, ובשעות הערב היה משקיע עצמו בלימוד ההלכה, שולחן ערוך ומשנה ברורה.  אלא מה? סדר לימודו של האברך לא מצא חן בעיני רעייתו הטריה, שהחליטה משום מה כי היא מבינה טוב ממנו מה עליו ללמוד. " עליך ללמוד בעיון נמרץ גם בשעות הלילה!", תבעה ממנו. האברך ניסה להסביר ולבאר, אולם אשתו עמדה על דעתה.

     בצר לו פנה האברך לראש הישיבה (הרב שך זצ"ל), וביקש ממנו כי ישכין שלום בביתו. " בוא אלי מחר עם אשתך", השיב ראש הישיבה . ואכן, למחרת היום התייצבו בני הזוג בביתו של ראש הישיבה, כאשר האישה מתכוונת לשטח את טענותיה בכל תוקף. הרב קיבל את בני הזוג במאור פנים, הציע להם לשבת, וציוה על המשב"ק: "לך למטבח והבא עוגה!".  המשב"ק מיהר להגיש את העוגה לשולחן, והרב דחק באישה הנבוכה: "נו... אכלי מן העוגה...". האישה התביישה עד מאוד, אולם לא הייתה לה ברירה. הרב כמעט דרש ממנה לאכול מן העוגה ... והנה, אך סיימה לאכול את פרוסת העוגה, קרא הרב למשב"ק וביקש ממנו: "לך למטבח והבא מן העוגה השנייה...".  בני הזוג נדהמו, וכי מה זאת? האם באו לביתו של ראש הישיבה על מנת לאכול עוגות ?! תדהמתם גברה, כאשר הרב הפציר באישה לאכול גם מן העוגה השנייה. האישה אכלה את פרוסת העוגה, וברוב בושתה הרגישה כי היא נחנקת כמעט... לאחר שסיימה, פתח הרב ושאל את האישה: מה ההבדל בין שתי העוגות? "אהממ...", גמגמה האישה, "יש הבדל ביניהן...". "ומהו?", שאל הרב. " בראשונה יש יותר קקאו... בעוגה השנייה יש יותר סוכר...", פרטה האישה בקול מגומגם. " טוב! טוב!", נהרו פניו של ראש הישיבה. "ובכן, רואה אני, כי בענייני עוגות את מבינה היטב! חזרי לביתך, והשקיעי עצמך בענייני אפייה ובישול. את ההחלטות בלימוד, השאירי לבעלך!".

     וכך היה. האישה קיבלה את דבריו של ראש הישיבה, שנאמרו בחכמה מופלאה, ומאז שב השלום לשרור בביתה

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

 http://dosanova.co.il/

נקודה שבועית פרשת "פינחס" ה'תשע"ז

על פי פירוש רש"י, משה ביקש מה' שימצא מנהיג שיחליף אותו בבוא העת, אדם עם הרבה סבלנות: "ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומים זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו".

בפסוקים מתאר משה את התכונות והכישרונות שדרושים להנהגה צבאית ומדינית יחד. היסוד הקובע הוא מידת הסבלנות.

במידה זו תהיה למנהיג התייחסות לכלל הציבור באהבת ישראל וברצון לשרת את הציבור ולשאת סבלו.

זו מטרה קשה ביותר ומשה כמנהיג יודע זאת מניסיונותיו שלו.

אך עדיין משה היה צריך לדבר אל ליבו של יהושע כדי שיסכים "קחהו בדברים אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום". וממשיך רש"י באותו עניין ומפרט: "דע שטרחנים הם על מנת שתקבל עליך... לקחו בדברים והודיעו מתן שכר פרנסי ישראל לעולם הבא".

לפי רש"י מנהיג הוא עבד הציבור ומשרתו. רק אדם שיודע את השכר של הנהגה טהורה בעולם הבא נוטה שכם לשאת בעול ההנהגה.

הרמב"ן סובר כמו רש"י שיש חשיבות למידת הסבלנות כסגולת יסוד למנהיג אולם לדעתו הוא צריך להיות תקיף ולא להירתע מלהטיל מרות אבל בארבע עיניים שיזהיר אותו על הצורך לסבול את העם. לדעת הרמב"ן הציבור אינו צריך לדעת שיש צו על סבלנות.

הספורנו והאבן עזרא מדגישים את צו התורה לתת כבוד ליהושע לעיני הציבור על מנת שיכבדו אותו: "ונתת מהודך עליו" הוד מלכות ושררה כדי שינהגו בו בכבוד.

לעומתם אור החיים מפרש שאין מדובר כאן בסגולה אישית אלא סגולה עילאית שנפשו של מנהיג אמיתי חייבת להיות מחוננת בה.  רוח משה הייתה כוללת נפשות כל ישראל ולכן היה מסוגל להנהיג את ישראל על כל שבטיו ומחנותיו והוא התפלל כעת למצוא אדם מסוג זה שרוחו תכלול את כולם.

יהושע היה האיש שבגלל כלליותו יכול היה לשמש שורש לכולם ומשה התבקש להוסיף מהודו עליו.

הסבלנות הזאת שדיבר עליה רש"י היא מידה חשובה בכלל בטבע האדם שהיא הניגוד הגמור להגעה לכעס. אדם סבלן יידע למנוע עצמו מלכעוס ולהוציא עצמו מן העולם..

 מי ייתן שנזכה למנהיגי אמת מלאי סבלנות לכולנו.

שבת שלום ומבורך !

תודות : לצחי מיכאלי

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/