אדם השומע חרפתו ובזיונו ושותק, מעלתו גבוהה יותר מאדם שצם אלף
תעניות והופך להיות אהובו של הקב"ה". (מקובלנו מפי
האר"י ז"ל והרמ"ק)
"הדבש והיין רע לקטנים ויפה לזקנים" (משנה תורה, ספר
המדע, הלכות דעות, פרק רביעי, הלכה יב)
"המרחם על הבריות ואפילו על בעלי חיים,
מרחמים עליו מהשמיים וכותבים אותו בספרן של צדיקים". (ה'לקט יושר')
"
הקם תקם עמו" (כ"ב ד'). "הקם" כפי מה שתעזור
לחברך, "תקים עמו" כך תהיה לך בעצמך תקומה.
)שפת
אמת(
המתים שחזרו לחיים (אפריון שלמה, עלון 192)
מעשה בעשיר קמצן שפנה אל רבינו עובדיה
ספורנו זיע"א, שהיה רופא גדול וה' עימו לעלות רפואה לכל הפונים אליו, ואמר לו: אשריך שחננך ה' חכמה להפוך חולים לבריאים! אמר לו הרב: אשריך אחי שבלא חכמה יתירה
יכול אתה להפוך מתים לחיים, ולהחזיר נשמות לפגרים מתים! תמה
העשיר ואמר: מה כוונתך? אמר לו הרב: איני יכול להסביר לך זאת בדיבור, אלא צריך אני
להראות לך בעיניך. אמר העשיר : הבא רבי הראני נא.
לקחו הרב לסמטאות העוני שבפאתי העיר , והעשיר משתאה לו, תוהה לאן הוא נלקח. פנה הרב
ונכנס בפתח נמוך. התכופף העשיר ונכנס אחריו, ומצא עצמו בחצר רחבת ידיים, מלאה רפש
וזוהמה. להקות זבובים התערבלו מעל גלי האשפה, וזולתם לא נראתה שם נפש חיה. הביט
העשיר סביב, וראה 14 דלתות
נעולות, הפונות אל החצר המזוהמת והמלוכלכת. שאל
העשיר את הרב: לאן הבאת אותי? החצר רפאים היא זו? שאל
הרב: יש לך מעות בכיסך? ענה העשיר שאכן יש לו מעות, אך הוא זקוק להן... חייך הרב למראה חרדת הקמצנות של העשיר
ואמר: אל פחד, איני זקוק למעותיך, קחם נא בידיך וקרקש
בהם בקול, ותראה דבר מעניין... סקרנותו
של העשיר התעוררה, חפן את המטבעות בידיו, והשמיע את צלצולן. לפתע נפרצו 14 הדלתות,
ונחילי אדם נהרו בעדן, גדולים
וקטנים, זקנים עם נערים, מגודלי שיער, מזי רעב, לבושי קרעים, שולחים ידיים דקיקות
ומביטים בעיניים כלות... היו אלו עניים מרודים, לבושי בלאים וקרעים מזוהמים כל כך,
עד שהתביישו להראות בפני אדם, והיו מסתגרים בבתיהם כמתים קבורים. רק בערב בעלטה,
מגיחים היו בדממה ומחפשים אוכל באשפתות... הזדעזע
העשיר, והמטבעות נפלו מידיו, והעניים התנפלו על הזהובים בשקיקה. עמד העשיר כמסומר
למקומו, נסער עד עומק נשמתו, והעניים מכתרים אותו ובוכים: "הב, הב, אדון נעלה!". שאל העשיר למספרם, והלך עם הרב לקנות להם
בגדים ראויים, ולאחר מכן שלח את משרתיו לנקות את החצר
והדירות, ולהכשירם למגורי אדם. כעבור שבוע הזמינו הרב לבוא עמו ולבקרם,
ומצאו את החצר שוקקת חיים, מלאה ילדים משחקים ואמהות פעלתניות, וזקנים יושבים
בפתחי הבתים. כשראה זאת העשיר
אמר לרב: עתה הבנתי את דברי כבודו, שבלא חכמה יתרה, יש בידי להחיות מתים ולהחזיר
נשמות לפגרים מתים...
