אמרי שפר ל' כסלו ה'תשע"ה

הרה"ק רבי אברהם דב מאבריץ אומר: על ידי ענוה: מעלים גם את המצוות שעשה על מנת לקבל פרס. הרה"ק רבי מרדכי מלכוביץ אומר: כאשר עומדים על הארץ, בטוחים יותר שלא יפלו מאשר כשעומדים בגובה. הרה"ק רבי זונדל מסלנט אומר: אם קטן אתה בעיני זולתך, ולא ישימו לב עליך, אל יפלו פניך – כי גם הכוכבים ידמו אליך. הרה"ק רבי ברוך מסטוטשיק אומר: מי שאינו תופס מקום, יש לו מקום בכל מקום. \ הגרפולוג לא היה מוכן שבתו 'תסגור שידוך' טרם יראה את כתב היד של הבחור... (והערב נא) שאלה מעניינת שלא שומעים בכל יום, הגיעה לשולחנו של מו"ר, ע"י בחור שעמד יום לפני מסיבת האירוסין שלו, ומעשה שהיה כך היה: לפני מספר חודשים פנה אל הבחור שדכן, והציע לו שידוך. לאחר שמיצו שני הצדדים את הבירורים, נראתה ההצעה מושלמת, וקבע השדכן פגישה. הפגישה הייתה מוצלחת, ונפגשו השניים עוד מספר פעמים, עד שהחליטו להתארס! ניגשה הנערה אל אביה, והודיעה לו על החלטתה לסגור שידוך עם הבחור. ומה הייתה תגובת האב? "למה לך למהר כל כך, אולי תערכו עוד מספר פגישות?...". אך הבחורה בשלה: "כבר מיצינו מספיק את הפגישות, והגענו להחלטה ברורה. חבל לבזבז זמן מיותר בפגישות". והנה, קם אבי הנערה, והודיע שאם כן, הוא מוכן שהיא תסגור את השידוך, אך רק בתנאי אחד: שישלח לו הבחור את כתב ידו! מדוע רצה את כתב היד? ובכן, אב זה הינו "גרפולוג" מומחה, וטרם האירוסין החליט לעמוד על טיבו של חתנו לעתיד... הדבר לא מצא חן בעיני הבחור, והרגיז עוד יותר את הוריו, "דרישתו של האב אינה כהוגן! וכי אברהם אבינו ביקש מאליעזר להביא את כתב ידה של הנערה?!", טענו. אך לבסוף החליט הבחור לוותר. הוא שלח את כתב ידו לאבי הנערה. "פלאי פלאים של בחור. כדאי להתארס עמו. הוא עושה רושם טוב מאוד", אמר הגרפולוג, שהתרשם ביותר מכתב היד. עד שהאיץ לקיים את האירוסין בהקדם!... ומה השאלה שהתעוררה בעקבות המעשה? הנה מגיע הבחור לביתו של רבו, יום לפני אירוסיו, ומספר לו דבר פלא: "כתב היד שהצגתי לפני הגרפולוג לא היה כתב ידי...", של מי כן היה כתב היד? "של אחד מחבריי, שהינו בחור מצוין שבמצוינים, עילוי מופלג ובעל מידות תרומיות...". עתה מבקש הבחור לשאול: האם היה מותר לי לנהוג כפי שנהגתי? במידה ואין לנהוג כן לכתחילה, האם אני צריך כעת לספר אודות מעשיי? מכיוון שמדובר בשאלה גורלית (שאם ייוודע הדבר לאב, עלול לפוצץ את השידוך), החליט אותו חכם להפנות את הבחור אל מו"ר שליט"א... השיב מו"ר שליט"א: לכאורה אסור היה לעשות זאת, כי זו הונאה, וכאילו משבח חפץ העומד למכירה במעלות שאין בו. כמו כן, יש בכך לכאורה גם משום איסור שקר וגניבת דעת. אולם, ייתכן שאין בכך ממש הונאה, משום שכבר נתרצו הבחור והבחורה זה לזו, ומן הדין אין הבחורה חייבת להישמע לאביה אם אינו מוכן שתינשא לבחור, ואולי גם מציל את האב מעיכוב שידוך שלא ביושר. וגם חשש שקר ייתכן שלא שייך כאן, משום שבמקום שיש לאדם הפסד לא מוצדק, מותר לנהוג כך (והרי זה כ'מבריח ארי'), וכמו ששנו במסכת נדרים 'נודרין להרגין ולחרמין ולמוכסין שהיא תרומה אע"פ שאינה תרומה', ואף שהוא אינו דובר אמת, מכל מקום כיוון שבאים להפסידו שלא כדין, אין איסור לשנות מן האמת. ולכן נראה, שאף שלכתחילה לא היה לבחור לשלוח כתב ידו של אחר, מכל מקום בדיעבד, אינו צריך לגלות זאת. "חוויית השבוע שלי" http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/