שיא המערכה בין יוסף והאחים מגיע בפתיחתה של פרשת השבוע, פרשת "ויגש".
יוסף כמלך מצרים, עוד בסוף הפרשה הקודמת, פרשת "מקץ", תובע להשאיר את בנימין במצרים בעקבות מציאת הגביע בשקו.
והנה, פותחת פרשתנו בלקיחת האחריות של יהודה על המצב.
יהודה מרגיש, באופן טבעי כמובן, שהוא נמצא במשפט. זוהי שעת הכרעה על אחיו הקטן: "ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה"
המלבי"ם, בפירושו לפסוק הפותח את הפרשה, מנתח את המצב באופן מעניין: אדם שנמצא במשפט יש לפניו שתי דרכים לבוא אל הדין: האחת היא שילחם על זיכוי דרך המשפט או שיבקש מחילה על החטא דרך חסד. בין שתי הדרכים האלה, אומר המלבי"ם, ישנם שני הבדלים:
1. מי שרוצה זיכוי דרך משפט צריך להאריך בדברים ולהציע ראיות וזכויות,אבל מי שמבקש חסד צריך לקצר ורק להודות על עוונו ולבקש מחילה.
2. בדרך של משפט הוא יזכה אצל שופטים, אבל חסד אפשר לקבל רק אצל המלך, שלו הסמכות להעביר את העוון ולפטור מעונש.
יהודה יודע בשעה זו שהוא לא יזכה במשפט, ועל כן הוא מבקש חסד ופונה ישירות למלך, ליוסף עצמו שרק בכוחו לגמול את החסד הזה.
הוא פונה ליוסף המלך בדרך של בקשה (="בי אדוני") שכל כולה חסד ורחמים ולא פניה לדרך המשפט (="ידבר נא עבדך דבר"), וכל זאת רק באוזניו של יוסף כי רק בידיו הכח למחול לו מצד החסד (="כי כמוך כפרעה") ולא שאר השופטים שאין להם את היכולת למחול (="באזני אדוני").
בהמשך דבריו של יהודה אנו רואים עד כמה הוא דואג לשלום אביו יעקב שהוא מוכן לפשוט מעליו את האיצטלה של מלכות ולהיות לעבד למלך זר, וכל זאת רק כדי להציל את אחיו מהאישה האהובה של אביו.
הדברים האלה משכנעים את יוסף שהסיבה לשנאת האחים והקנאה בו אינה היחס אל האישה האהובה אלא פגמים מוסריים שבו. כאשר יוסף משוכנע לחלוטין בכנות יהודה בחיר הבנים של לאה הוא כבר לא יכל להתאפק וחושף את האמת על עצמו לאחיו.
שבת שלום ומבורך!
תודות : צחי מכאלי
חוויית השבוע שלי
http://2all.co.il/web/Sites13/hy3/
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה