השבת
נפתח בעזרת ה' את החומש הרביעי,חומש "במדבר", חומש בעל שלושים ושניים פרקים
המספרים את השתלשלות האירועים של בני ישראל בזמן הליכתם במדבר אל ארץ ישראל.
המדבר
הגדול הזה הוא מעבר של העם החדש שזה עתה נולד מהתרבות והחיים תחת העם המצרי אל החיים
החדשים שעתידים להיות לו כעם עצמאי בארץ ישראל.
המדבר,
שהוא מקום נטרלי בין שני הארצות, מהווה מקום בו העם מתנתק מכל גורם והשפעה חיצוני ובונה את עצמו באורחות
חייו ומתמודד עם אתגרים פנימיים שמחשלים אותו כחברה צעירה שזה עתה יוצאת אל החופשי.
בתחילת
החומש, בפרשה שלנו, מצווה העם לפקוד את כולם: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם
לבית אבותם במספר שמות כלזכר לגלגלתם"
- זו פעולה ראשונה שהם מצווים בהתארגנות שלהם כעם והם מתבקשים לספור במדויק את מניין
כל שבט ושבט.
רש"י
בפירושו במקום מסביר שהספירה הזאת באה להראות לנו כמה חשוב כל אחד ואחד מבני ישראל
בבחינת "חיבתן של ישראל". כל יחיד מהעם נספר. לא שוכחים אף אחד. האדם הפשוט
שלא מזמן היה עבד במצרים הופך כעת לאדם בעל ערך וחשיבות מכח עצמו וכל אחד זוכה להערכה
על מקומו בעם.
באותו
מעמד של ציווי המפקד זוכה כל שבט ושבט בדגל ייחודי לו עליו יש ציור המסמל את מהות השבט.
דגלים
אלה מהווים הכרה וזהות עצמית של השבטים בפני עצמם והפסיפס של כל השבטים יחד ששונים
זה מזה מרכיב בשלמותו את תבנית כל עם ישראל.
עם ישראל
מורכב משבטים שבטים השונים זה מזה אך איחודם מהווה את השלם הגמור של כל העם.
זהו
איזון חברתי חשוב של חברה מסודרת שבונה את עצמה וחיה חיים אמיתיים מלאים ברבדים ותרבויות
שונות.
מיד
לאחר השבת נחגוג ונציין את חג השבועות,חג מתן תורה, היום בו עמד כל העם סביב הר סיני
במעמד מיוחד ונדיר שעליו נאמר שעמדו כולם "כעם אחד בלב אחד" והיו כולם ללא
הבדלי שבטים ובני אדם שותפים לקבלת התורה.
שנזכה
כולנו להיות תמיד כעם אחד בלב אחד!
שבת
שלום ומבורך וחג שמח!
תודות : לצחי מיכאלי
חוויית השבוע שלי
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק
ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה