בפרשה
הקודמת, פרשת "במדבר", קראנו על המפקד של בני ישראל ולמדנו שלכל
אדם מישראל יש משמעות, יש לו חשיבות. לכל אדם ואדם מישראל שמהווה פרט מהמציאות של
עם ישראל יש ערך.
בפרשת
השבוע שלנו,פרשת "נשא", אנו קוראים על הקרבת הקורבנות של
נשיאי השבטים.
הנשיאים
הם ראשי העם והם מהווים את שדרת ההנהגה של כל הציבור. הם דובריו, הם שלוחיו, הם
מנהיגיו.
הפרק
העוסק בקורבנות הנשיאים הוא הפרק הארוך בתורה אך הוא קל מאוד ללימוד ולזיכרון
מהסיבה הפשוטה שכל קורבנות הנשיאים שווים לחלוטין ואלמלא היו שמות הנשיאים שונים
(וגם שמות השבטים) היינו קוראים 12פעמים ברציפות בדיוק את אותו הקטע.
אך
גם מפרק זה צריך ללמוד את עיקרון ההכללה אולם גם את עקרון ההבדלה.
כל
נשיא מקריב את קורבנו שלו כנציג השבט אותו הוא מנהיג. אולם כולם, בלי יוצא מן
הכלל, מקריבים בדיוק את אותו הקורבן, יוצא מכך שהצד האישי שלהם כאנשים פרטיים בטל
לתפקיד הציבורי אותו הם נושאים באותו הזמן.
כמנהיגים,עליהם
לדעת שהם לא יכולים להשתמש בתפקידם הרם כדי לרומם את מעמדם האישי אלא שתמיד תעמוד
אל מול עיניהם העובדה שהם שליחים של ציבור גדול ושהם עצמם בטלים לעומתם.
פרשת
"נשא" היא פרשה שעוסקת הרבה בבני אדם: לווים,זב,טמא, גנב, סוטה, נזיר
וכמובן גם נשיאי העם.
כל
אלה מרכיבים ביחד את המושג שנקרא "ציבור".
כולם
ביחד מהווים סך שלם של חלקים שנחשבים לקדושת הכלל.
דווקא
בימים של תחילת ממשלה חדשה והנהגה מתחדשת עלינו וגם עליהם לזכור שכולנו פה פסיפס
רחב של אנשים שאולי דעותיהם שונות אך בבסיסנו כולנו שווים זה לזה,כולל מנהיגנו שהם
השליחים של כל אחד ואחד מאיתנו.
שנזכה
להנהגה שיודעת ומקשיבה לרחשי שולחיה.
שבת
שלום ומבורך!
תודות:
לצחי מיכאלי
חוויית השבוע שלי
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס,
שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה