ישנם אנשים אשר אומרים שבעת זקנתם אז יהיה להם פנאי לעבודת ה', זהו
שאמר הכתוב "ראשית עריסותיכם" בצעירותכם, מיד תעבדו את ה', ולא
להמתין לאחר זמן, "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה " (מעינה של תורה).
. לוקח שנים לבנות אמון ודקה אחת להרוס אותו
לזווג זיווגים ולהתפרנס קשה כמו קריעת ים
סוף. אבל יש לזכור שאחרי הקריעה הייתה שירה. להודות לה' על זיווג ופרנסה.
לחופש אין מחיר... אבל יש לו תאריך
ההצלה המופלאה ("נר לשולחן שבת("
את המעשה המופלא הבא היה מספר
הרה"ח ר' יוסף בנט בהתרגשות גדולה: היה זה בסוף מלחמת העולם השניה, הרוסים
התקרבו למחנה עבודה בו הם היו כלואים. היהודים יושבי המחנה, הבינו שהגרמנים
העומדים לפני תבוסה ינקמו בהם, החליטו לברוח .
הם הסתכנו, פרצו את הגדר ונמלטו לשדות התירס
הסמוכים, בהם
חשבו להתחבא. הגרמנים ברשעותם יצאו לחפש אחרי הבורחים עם כלבים . ר' יוסף המשיך לברוח אל יער
גדול. שם בתושיה טיפס על עץ גבוה מאד. הוא נשאר על העץ שלושה ימים כל אותו זמן
רואה הוא את הגרמנים מחפשים אחרי הבורחים , ושומע את נביחות הכלבים צמאי הדם . איך התקיים שלשה ימים ללא
מים ואוכל? בלילה הוא שמע גוי קורא לעברו באוקראינית ': לחם, , חלב לחם, . 'חלב,
הוא ראה גוי עומד מתחת העץ ובידיו אוכל . על אף הסיכון, הרעב
הכריע אותו והוא ירד מהעץ. היה זה גוי אוקראיני שהושיט לו צלוחית חלב ופרוסת לחם.
כך עשה הגוי במשך שלושה ימים, לולי זאת לא היה מצליח לשרוד .
אחרי שלושה ימים הוא ראה את חיילי
הצבא האדום מסתובבים ביער, הבין שהגיעה הישועה . רבי יוסף היה אומר:
' זה בטח היה אליהו הנביא '! אין הסבר , אחר הרי שנאתם ואכזריותם של האוקראינים
ידועה . מספר בנו, המלחין הנודע,
רבי חיים שליט"א: "כשאבא זכרונו לברכה היה מספר את המעשה, היה מוסיף
בחיוך ' - אם הייתי יודע שאני אזכה לראות נינים, היה קל לי יותר להשאר על
העץ''!
חוויית השבוע
שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה