בדורות
האחרונים מתרבים האחוזים, בעיקר בקרב יהודי חו"ל, של התבוללות עם עמי העולם.
בפרשת השבוע שלנו, פרשת "ויגש" נוכל לראות איך יוסף מנסה כבר אז להילחם
בתופעה הקשה הזאת.
בפרשה,
מתרחש האיחוד הגדול של משפחת יעקב.
כבר
בפתיחת הפרשה יוסף חושף בפני האחים את האמת- שהוא אחיהם יוסף שזרקו לבור והפך
למשנה למלך מצרים ומבקש מהם להביא למצרים את אביהם יעקב ואת כל המשפחה כדי שיתאחדו
כולם וישבו בארץ מצרים המלאה כל טוב לעומת ארץ ישראל באותם השנים.
יוסף
מסביר לאחים עוד לפני המפגש עם המלך פרעה מה עליהם לומר בפניו: "ואמרתם אנשי
מקנה היו עבדיך מנעורנו...בעבור תשבו בארץ גושן כי תועבת מצרים כל רועה צאן"
- יוסף כאילו מבקש מהם להתרחק מארמון המלך ומעיר הבירה ולהשתכן במחוז רחוק ומבודד
במצרים.
איש
מהאחים לא קיבל תפקיד רם מעלה, אף אחד לא זכה במינוי חשוב אלא הם נשלחו לארץ גושן
כדי לעסוק במרעה. לכאורה מקצוע פשוט ביותר וכך הם לא יעוררו רושם מיוחד כשישבו
ויגורו במצרים.
יוסף,
בשלחם לארץ גושן, מנסה להשיג שתי מטרות: להשיג היתר למגורים בארץ גושן, ולתת לאחים
ולמשפחה היתר לעסוק ברעיית צאן, שזה דבר שהמצרי הממוצע לא אוהב כי השה הוא אחד
מאלוקיו.
יוסף
חושש מהתבוללות המשפחה עם העם המצרי ולכן
מעדיף הוא לבודד אותם בארץ גושן. הם מתיישבים כאילו בגטו פנימי שלהם רק כדי לייצר
לעצמם אורח חיים משלהם בלי השפעות חיצוניות.
במקרה
הזה ההתבדלות מאוד הכרחית וזה חשוב ביותר ליוסף.
ובנוסף,
בכך שהם יעסקו ברעיית צאן, העם המצרי יעורר את סלידתו מהם ויגביר את הבוז כלפיהם
וכך לא ירצו בקרבתם ולא תהיה התערבבות.
העם
היהודי,כבר בתחילת התהוותו כעם עוד בשלב הראשוני של ירידת משפחת יעקב למצרים,
החליט להגן על עצמו מפני אחת מהתופעות הקשות ביותר שקיימות בפניו, ההתבוללות.
שבת
שלום ומבורך!
תודות:
לצחי מיכאלי
חוויית השבוע שלי
לע"נ
יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר
אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה