השבת
נקרא על אחד הניסים המיוחדים והמעניינים שהתרחשו לבני ישראל במדבר - בליעת קורח
ועדתו על ידי האדמה.
קורח
משבט לוי, ודתן ואבירם ואון בן פלת שהיו משבט ראובן, וכן 250 אנשים מבני ישראל
הרכיבו קואליציה שקמה מול משה ואהרון על הנהגת העם.
היה
זה קורח שקיבץ סביבו את החבורה הזאת על מנת לעמוד מול ההנהגה הקיימת ולנסות להפיל
אותה ולתפוס תחתיה את השלטון אך משה, כמנהיג העם ובעיקר כאדם עניו מאוד כפי שקראנו
לפני כשבועיים מנסה בכל הדרכים האפשרויות כדי להצילם מעונש ולהגיע לפשרה ולהבנה
שזהו רצון השם כרגע.
משה
בתחילה פונה לקורח במילים רגישות: "המעט מכם כי הבדיל אלוקי ישראל אתכם מעדת
ישראל להקריב אתכם אליו..." - ובמילים אלה מנסה משה לכבות את האש שנוצרה בין
המחנות והוא ממש פונה אל המצפון ואל חוש הצדק של קורח אך דווקא קורח על פי
חז"ל ידע שמשה צודק ובחר להימנע מויכוח נוסף עם משה.
משה
מוחל על כבודו וממש פונה אישית לאוהלי דתן ואבירם בניסיון הידברות אחרון, אולם
לעומת קורח, דתן ואבירם לא מוותרים ומשיבים למשה בציניות מסוימת עם נימה של זלזול
בשעה שהם עונים לו באותם מילים כמו שלו:"לא נעלה. המעט כי העליתנו מארץ זבת
חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר" כפי שמשה השתמש בביטוי
"המעט" גם דתן ואבירם עונים לו כך בנימת זלזול ולעג, כפי שאדם לעיתים
רוצה לפגעו בזולת ומחקה את קולו וחוזר על מילותיו שלו באותה הטעמה וצליל כדי להביע
כוונה הפוכה לדבריו ובכל הוא מזלזל בו.
לדתן
ואבירם לא היה חשוב העמדה ממש אלא הרצון לפגוע. לזלזל. ליצור מחלוקת, ולא רק זאת
הם תיארו בכוונה את ארץ מצרים כארץ "זבת חלב ודבש" ביטוי שהיה שגור על
ארץ ישראל דווקא. הם בחרו להפוך את התיאורים של שתי הארצות כדי ליצור מבוכה. כדי
לטעת בעיני השומעים בלבול. כל כוונתם הייתה להרגיז ולקומם את האווירה שגם ככה הייתה
טעונה ומשה היה זה שניסה להרגיע אותה.
בעל
עקידת יצחק מבטא את התנהגותם: " בסגנון דיבורם ובנרצה מהם הורו תכליתם
חציפותם ועזותם" - דתן ואבירם מייצגים דוגמא בולטת לשימוש לא ראוי ואפילו
הרסני בסגנון התבטאות ובבחירת מילים לא נכונה, ולא סתם תגובת משה היה קשה:
"וייחר למשה מאוד" - משה הצטער על כך מאוד. הוא הבין ששניהם אטומים לדיאלוג
איתו ואין סיכוי לשיחה עניינית שיכולה לגשר על הפערים, ולמרות הכול היה זה משה
שכמנהיג קם וצעד אל אוהליהם כדי לפחות לנסות.
שבת
שלום ומבורך!
חוויית
השבוע שלי
תודות
: לצחי מיכאלי
לע"נ
יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו
במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה