אחד ממנהיגי ישראל אמר
לבני עדתו: אני יודע שהקיץ בפתח, ואני יודע שחם – אבל עליכם לזכור כי ''שם''
בגיהינום, חם עוד יותר...
בספר
"ילקוט חמישאי" הביא בשם ספר "עיטורי תורה" שיש כאן דבר פלא,
שפרשת נשא היא פרשה הכי גדולה בתורה ויש בה קע"ו פסוקים. והפרק הכי גדול
בתנ"ך הוא בס' תהלים (מזמור קיט) "אשרי תמימי דרך", ויש בו גם כן
קע"ו פסוקים. והמסכת הכי גדולה בש"ס היא מסכת בבא בתרא, ויש בה גם כן
קע"ו דפים.
הגרי"ז מבריסק זצ"ל היה מהדר שבכל פעם שעושים לו מנין בביתו יהא
שם כהן שיברך ברכת כהנים. פעם אחת לא הגיע כהן, והוצרכו להמתין רבע שעה עד בא
הכהן, התבטא שם אחד האנשים וכי כדאי בשביל כך להמתין כל כך הרבה זמן. השיב
הגרי"ז זצ"ל כמה זמן אנשים משקיעים בנסיעה כדי לקבל ברכת גדול מישראל,
ואכן כן כמה זמן כדאי להשקיע בשביל לקבל ברכת ד'.
וידבר ה' אל משה במדבר סיני - במדרש רבה מובאים דברי חז"ל:
"בשלשה דברים ניתנה התורה: באש ובמים ובמדבר... ולמה ניתנה בג' דברים הללו?
אלא, מה אלו בחינם לכל באי העולם, כך דברי תורה חינם הם, שנאמר (ישעיהו,
נה): הוי כל צמא לכו למים". אש מים ומדבר - אמר המגיד מדובנא – הם שלש
התכונות שצריכות להיות במבקשי התורה. אש – על האדם להיות בו אש קודש בעבודת ה'.
מים - האדם צריך שירגיש צמא לדבר תורה, כאדם הצמא למים. מדבר - על האדם להסתפק
במועט ולעשות עצמו כהפקר כמדבר (וקראת לשבת עונג(."
וידבר ה' אל משה במדבר סיני" - פעם דרש רבי מאיר שפירא (ראש ישיבת חכמי
לובלין), וכך אמר: הקב"ה נתן לבנ"י את התורה על מנת שיקיימוה אף במסירות
נפש. ובמדרש רבה מובא: בג' דברים ניתנה התורה: באש, במים ובמדבר. באש - רמז
למסירות נפשו של אברהם אבינו, שהושלך לכבשן האש למען אמונתו בה'. במים - רמז
למעשהו הנפלא של נחשון בן עמינדב, שקפץ הראשון לים סוף לקדש שם ה'. במדבר - רמז
למסירות נפשם של אבותינו, שהלכו במדבר אר??עים שנה מתוך אמונה בה' (קראת לשבת
עונג(.
יש האומרים שהמקום
העשיר בעולם, הוא בית הקברות. שם תמצאו הכי הרבה יוזמות, רעיונות וחלומות שלא יצאו
לפועל.
"יש להשתדל ולהפוך עולמות כדי ללדת ילדים.
התורה מצווה 'פרו ורבו ומילאו את הארץ וכבשוה', ולכן עד שלא קיים את המצווה כפשוטה
(באופן של 'כבשוה') הרי אפילו שיש בידו תירוצים, שכבר יצא ידי חובתו על פי 'שולחן
ערוך' וכיוצא בזה, הרי בשעה שעושה חשבון צדק (אמתי) בנפשו אין ספק לאיזו מסקנה
יגיע… בוודאי שאין לעשות חשבון שילד נוסף יביא לידי הוצאות נוספות כי בוודאי
הקב"ה יכול לזון ולפרנס ילד יהודי נוסף כשם שהוא זן ומפרנס את העולם
כולו!". ) הרבי
מליובאוויטש(
"ישנם הורים ש 'מרחמים' על הקב"ה, הזן ומפרנס מיליארדי אנשים,
ולא רוצים להטריח עליו לדאוג לפרנסתם של מספר נפשות נוספות, ולכן מסתפקים בבן
ובת. ( הרבי מליובאוויטש(
איפה
הראש? (הרב אלעד
גרין)לב
אחד האיסורים החמורים בצבאו של הצאר ניקולאי
היה על שתיית אלכוהול. ראשי הצבא ידעו שאם יתירו לחיילים לשתות, הם
יפקדו על צבא שיכורים. משום כך נאסרה השתייה לגמרי , ורק במהלך מסיבות
מאורגנות ותחת פיקוח יכלו הלוחמים להתפרק.
באחד המחנות באמצע
הלילה קבוצת חיילים קפצה מעל הגדר וברחה אל בית המרזח הסמוך. הם כבר לא יכלו
להתאפק, והבטיחו
לעצמם רק כוסית אחת, הולכים וחוזרים ואף אחד לא ידע. כשהגיעו, כוסית אחת גררה עוד
אחת, ואחרי שלוש כוסות גם הפחד נעלם והם שתו עוד ועוד. עד שהחליטו לחזור חזרה
למחנה, מתנדנדים כשאדי האלכוהול דופקים להם בראש. בדרך חזור הציע אחד החיילים להניח לרגע
את הראש על האדמה 'לבדוק האם היא קרה או חמה'. הניחו את הראש ונרדמו.. וכך תפס
אותם מפקד המחנה – חבורת שיכורים רדומה על הקרקע לא רחוק מהמחנה !
הועמדו לדין. המפקד מכנס את כולם לחדר ואומר: "העונש על מעשה כזה ידוע לכולם.
למרות זאת, נראה שאשחרר אתכם. כנראה שמנענו מכם מדי הרבה זמן להתפרק.
ובכן כולם משוחררים חוץ ממך" וכאן מצביע המפקד על חייל אחד ואומר – "כולם יוצאים מהחדר, אבל אתה
נשאר לקבל את עונשך!" . הבחור מתקומם – מה
אתה רוצה ממני, אני אשם יותר מהאחרים? אומר לו המפקד, אכן כן! את כולם מצאתי
שכובים על הארץ כשראשם לכיוון המחנה. רק אתה שכבת עם הראש לכיוון הפאב, זאת אומרת
שגם אחרי ששתית, כשאתה שיכור, אתה עדיין רוצה לחזור חזרה – על זה מגיע לך עונש!
ישועה
מפלאה (סיפור זה נכתב בכתב ידו של הרה"ח ר' יוסף קנובליך ונמצא בבית
גנזיו של כ"ק האדמו"ר מפינסק קרלין זיע"א)
ר' אפרים פוטלסקי, איש תמים וישר, נולד בליטא ובשנות צעירותו עלה ארצה והתגורר
בבני ברק, יהודי שומר תורה ומצוות וקובע עיתים לתורה, לפרנסתו עבד כמנהל עבודה
לשיפוצים ולבניית בניינים. יום אחד קיבל עבודה לבנייה בתל אביב ברח'
אחד העם, בזמן עבודתו פגש בו הרה"ח ר' יוסף קנובליך חסיד בעלז אמיתי בלב ונפש
שהיה דבוק ברבותיו הק', והיה ממחזיקי המוסדות של בעלז בת"א, בתוך כדי שיחה עם
הקבלן שאל אותו, אם יודע הוא באיזה בנין הוא עובד? השיב הלה בשלילה. אמר לו ר' יוסף: "דע לך , שבבית זה היה דר הרבי
מבעלז זצוק"ל זי"ע" . התרגש מאד הקבלן
ואמר לר' יוסף: "אם כך, אספר לך סיפור שראיתי במו עיני מהרבי מבעלז, "
לפני הרבה שנים עבדתי בבני ברק עם קבלן בניין שאת שמו אינני רוצה
לפרסם, יחדיו עבדנו על מי מנוחות. באופן פתאומי נעשה הלה חולה עצבים רח"ל , וכל התרופות , שנתנו לו
הרופאים , לא הועילו ולבסוף נאלצו לאשפזו במוסד לחולי נפש. בחודשים הראשונים לאשפוזו ביקרתי אצלו
פעמים רבות, אך לאט לאט המרחקים בין הביקורים גדלו, וכעבור תקופה פסקתי לבקרו ,
והוא פשוט נשכח מזיכרוני. שבע עשרה שנים ! הוא ישב בבית הרפואה . יום אחד פגשתי את אחד מידיד
, יי שלא ראיתיו זה זמן, ובתוך שיחה שגלגלתי עימו עלה שמו של הקבלן שאושפז, שגם
אותו ידיד הכירו משנים עברו, והוא שאל לשלומו. אמרתי לו , שזה שנים רבות לא שמעתי
ממנו מאומה, ואינני יודע , מה עלה בגורלו אם חי הוא אם לאו. "ומה דעתך שניסע
יחד לבקרו?" שאל,
נתתי את הסכמתי וקבענו למחרת לנסוע ולבקר את אותו יהודי. כשבאנו, שאלנו את צוות הרופאים על מצבו,
והם אמרו , שמאז שאושפז הוא באותו מצב. ניסינו לברר פרטים נוספים ולבדוק יותר
לעומק אם לא כדאי לחשוב על כיוונים נוספים בטיפול. אולם נענינו ע"י אנשי הצוות הרפואי
, שאין להם רשות לשוחח אודות מצבו של החולה, רק עם בני המשפחה.
בימים ההם הייתה אחותו של הרב אברהם יוסף וולף מנהל סמינר בית יעקב בבני ברק
האחראית מטעם הממשלה לכל בתי הרפואה של בריאות הנפש בארץ. פנינו אליו , שידבר עם
אחותו שתעזור לנו בקשר לאותו יהודי. הוא מיד נענה לבקשתנו, ומסר לנו , שאחותו
אמורה להגיע בשבוע הקרוב לביקור בבית הרפואה, היא ביקשה , שגם אנחנו נגיע באותו
יום לשם, ואז בשעת מעשה תבקש לקבל לידיה את התיק ותראה , אם בכלל ניתן להתקדם
בטיפול הרפואי של אותו יהודי. כעבור מספר ימים נסענו לבית הרפואה ואכן
המפקחת הגיעה לביקור ובתוך כדי סיור ביקשה לקבל לידה את התיק הרפואי של אותו אדם ,
שכבר שבע עשרה שנה שוהה שם. היא פתחה את התיק והחלה לעבור דף דף קטן וגדול. לפתע
מצאה שם דף , שהיו כתובים עליו דברים , שהיא לא הבינה בהם מאומה. היא קראה לאנשי
המשרד וביקשה פרטים לגבי הדף המוזר , הנמצא בתיק, אך אף אחד מאנשי המוסד לא ידע לענות על
שאלתה. הללו
נאלצו לברר אצל עובדים ותיקים וישנים , עד שהגיעו לאחד הרופאים , שעבד במחלקה הזו
לפני שבע עשרה שנה והוא ידע לספר , שהוא זוכר היטב ביום שבא אותו חולה לאשפוז,
הצטרפה אליו אשתו , והיא שהוציאה מתיקה את הפתק הזה וביקשה בתחנונים , שיכניסו את
הפתק הזה לתיק הרפואי של בעלה , וגם הוא לא הבין
ולא יודע , מה כתוב בפתק. שמעה המפקחת את
הסיפור על הדף המוזר ואמרה , "אני לא ממשיכה את הטיפול בתיק , כל זמן שאני לא
יודעת , מה פשר הכתב. בעוד חודש אשוב לבקר פה ותדאגו להביא את אשתו של החולה ,
שתפתור לנו את החידה, מה עושה פה הפתק המוזר בתיק הרפואי ?" כעבור חודש שבה
המפקחת, ובנוכחות האישה פתחה את התיק , שלפה את הפתק המוזר
הגישה אותו לאשתו של החולה ושאלה:
" מה ידוע לך על פתק זה?" בו ברגע
שראתה האישה את הפתק, החווירו פניה והיא התעלפה.
הצוות הרפואי טיפל בה מיד, ולאט לאט היא שבה לעצמה , כשכולם עומדים
נרגשים מאד ממה שקורה, והיא התחילה לספר שלפני שבע עשרה שנה , כשבעלה חלה ,
ולרופאים לא היה לתת מזור למחלתו, היא הלכה אל הרבי מבעלז בת"א ובכתה תמרורים
על בעלה , שהוא נאלץ להתאשפז בבית הרפואה לחולי נפש . שמע הרבי את דבריה,
מסר לה פתק זה ואמר לה , "את הפתק הזה תכניסי לתיק הרפואי של בעלך. כשהפתק
הזה ישוב לידך בחזרה - בעלך יבריא". היא שכחה מכל העניין, ורק עתה , כשהפתק חזר לידיה נזכרה בכל
הסיפור , שהיה לה עם הרבי. באותו שבוע שב בעלה הביתה לביתו לאחר שבע
עשרה שנים של אישפוז, והוא בריא בגופו ושלם ברוחו, כשמדברי הרבי לא נפלו מאומה
ארצה, והבטחתו התקיימה במלואה, "כשהפתק הזה ישוב לידך בחזרה , בעלך יבריא''.
כל זה סיפר הקבלן שיפוצים להרה"ח ר' יוסף
קנובליך , כשעיניו זלגו דמעות בזוכרו את המעשה הנוראי שריגש את כל הנוכחים שהיו
במקום. לאחר מכן הוסיף , שבכל יום הוא מתפלל בכולל 'חזון איש', וכשסיפר
יום אחד את כל הסיפור מהרבי שבדידו הוה עובדא, היו בין השומעים כמה אברכים , שלא
האמינו , שהמעשה הוא אמיתי . למרבה הפלא סיפר,
בדיוק ברגע זה נכנס לכולל הרב וולף בעצמו וכששמע על מה מדובר אמר , שאמש התקשרה
אליו אחותו וסיפרה לו את כל המעשה הפלאי והמדהים עם הפתק של הרבי, שראתה זאת במו
עיניה..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה