אריכות
הגלות - פעם אחת שאלו את רבי נתן-נטע משינווה מדוע הגלות האחרונה ארוכה כל-כך
ועדיין לא נושענו. השיב רבי נתן-נטע: "בליל הסדר, כשיבוא אליהו הנביא,
אשאלהו". בסדר השני אמר רבי נתן-נטע: "שאלתי את אליהו, ותשובתו הייתה:
'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות' – מדוע הגלות הזאת ארוכה מכל הגלויות האחרות?
מפני ש' הלילה הזה כולנו מסובין' – בגלות הזאת כולנו דומים לסובין". אמרו את
הדברים לפני רבי אלימלך מליז'נסק, והוא הסביר: הגלות מתארכת מפני שבני ישראל אינם
בבחינת קמח, שמתחבר יחד לעיסה אחת, אלא בבחינת סובין, שכל אחד נפרד מחברו,
ואי-אפשר לחברם יחד.
הגיד כ"ק אדמו"ר הרי"ם זצללה"ה מגור שלשון צרפת מושכת
לניאוף ר"ל, ולדעתי הטעם משום שהאומה הצרפתית משוקעת בטינוף זה יותר מכל
האומות כידוע, ע"כ שפתה מושכת לטבעה ומהותה, וממנה תקיש ליתר לשונות הגויים
שכולן מתפשטים מהותם וטבעם בלשונותיהם ומושכים את תשוקת לב האדם לטבעם ומהותם
בחיצוניות.
היחס לזמן הוא אחד ההבדלים המהותיים בין העבד לבן החירות.
רבי שלמה מרדומסק זצ''ל נהג לפרש את הפסוק "וייקום אברהם מעל
פני מֵתו'' , שכל 'הקימה' (שיעור הקומה) של אברהם אבינו נבעה מכך שראה תמיד לנגד
עיניו את "פני מתו –" את יום המיתה, ולכן פעל לנצל כל יום ויום במידה
המלאה.
ואת
כל הרשעים (והגדת)
שח הגה"צ ר' יעקב גלינסקי זצ"ל: אגלה לכם כיצד מגיע האדם ל"שאלות
פילוסופיות"– אדם הגיע לבית הכנסת, אבל זמנו דחוק. מיד אחרי ברכת כוהנים חלץ
את התפילין וקפל את הטלית. ב"אשרי" כבר חפז החוצה. הספיק לשמוע שאומרים:
"שומר ד' את כל אוהביו ואת כל הרשעים"- זהו, כל היום תמה: הכיצד?! במה
מגיע לרשעים שהבורא יתברך ישמרם?! כל היום הייתה דעתו פזורה עליו, השאלה הטרידה
ולא נתנה מנוח.
לפנות ערב עלה להתפלל מנחה, ואחר מעט. שמע שאומרים: ש"את כל אוהביו ואת כל הרשעים
ישמיד" זה כבר עבר כל גבול. מילא בבוקר אמרו שהוא שומר את הרשעים. אבל כעת
נהפך הגלגל, והחליט להשמיד את הצדיקים עם הרשעים? השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!
אמרו אתם, האם יכול היה לכוון בתפלת העמידה?! אך, לכל זה יש תרופה אחת: לבוא בזמן
ולסיים בזמן... לשמוע את הפסוקים במלואם, ואז אין קושיא והכול על מכונו...
חוויית
השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה