אמרו חז"ל ''לא מקומו
של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו'".
בתפילת השחר אנו מתפללים שתרגילנו בתורתך וכו‘
ותרחיקנו מחבר רע, ושוב בקטע הבא כופלים אותה בקשה שתצילנו היום ובכל יום ויום
מחבר רע. הלא דבר הוא! כי על חברותא רעה אין תפילה אחת מספיקה אלא יש צורך לכפלה.(האדמו“ר מבעלזא )
דרשו חז״ל: ״בשלשה דברים ניתנה תורה: במדבר,
ובאש, ובמים. מה אלו חנם לכל באי העולם, אף אלו חנם לכל באי העולם״ (מכילתא, פר׳
יתרו, פר׳ ה׳). דהיינו, שאדם המפקיר את עצמו על דברי תורה, ומשים ״עצמו כמדבר זה
שהכל דשין בו, תלמודו מתקיים בידו. ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו״ (ערכין,
נד.).
החוזה מלובלין שח לחסידיו: "צדיק אינו צריך לאהוב את עצמו ובעל התשובה
צריך לשנוא את עצמו, אך את הזולת – כולם צריכים לאהוב".
זהירות-
לא לצער יהודי! (קול ברמה, גיליון 236)
לברית שנערכה
בירושלים הגיעו 500 מוזמנים למרות שבפועל הוזמנו 300 בלבד. התוצאה: המנות אזלו
באמצע... אבי הבן הנרגש נעמד מול הקהל הגדול והודה לכולם על
שבאו לאירוע. "האוכל הגשמי נגמר", הוא אמר, "לכן, אתן לכם אוכל
רוחני לכל החיים". כולם נדרכו לשמוע מה בפיו. הוא סיפר שהוא בן
52 ואשתו בת ה- 49 נישאו לפני עשרים וחמש שנה. במשך השנים לא נפקדו בילדים. היו
אצל כל המומחים בארץ ובעולם. נבדקו, עברו טיפולים, בדיקות, הפריות ומה לא. לפני
עשרה חודשים חזרו מהמרכז העולמי להפריות בארה"ב, כאשר הרופאים הרימו ידיים.
מה התסכול ? אצלו - הכל בסדר, אצל
אשתו - הכל תקין אבל הריון אין. הוא
סיפר שכל הטיסה מניו יורק לישראל הוא ואשתו לא החליפו מילה. רק ישבו ובכו. הם הגיעו הביתה ומצאו בית מבריק ומצוחצח. המנקה
שלהם ביקרה שם... ואז לפתע "נפל לו האסימון". הוא פנה לאשתו ואמר
לה: "אני יודע למה אין לנו ילדים, הכל בגלל המנקה"...
המנקה שהיתה בישיבה בה למד בצעירותו, איך
לא חשב על כך קודם ? השעה הייתה 4 לפנות
בוקר. הוא הגיע לישיבה בה הוא למד ונכנס למשרדי ההנהלה. שם הוא פגש את מנהל הישיבה
ושאל על המנקה שושנה. נאמר לו שהיא יצאה לפנסיה והיא גרה בבת ים. הוא
לקח את אשתו והם נסעו לביתה. פתחה להם את הדלת אישה זקנה. הוא ניסה להזכיר לה את
שמו והיה קשה לה להיזכר. תוך כדי שהוא ואשתו בוכים שאין להם ילדים עשרות בשנים, המנקה נזכרת
בו. הוא היה הבולט שבחבורה - המנהיג. המנקה, היתה מגיעה כל ליל שישי לנקות את בית המדרש
והחדרים. היא היתה מביאה אתה את ארבעת ילדיה הקטנים. הם היו שובבים והפריעו
לתלמידים ללמוד. הוא עשה מעשה, נגש אל המנקה ואמר לה שככה זה לא יכול להימשך...
והיא ענתה לו "לי יש צער גידול בנים, אני מאחלת לך שלך לא יהיה צער גידול
בנים"... אתמול בלילה נפל לו האסימון... זאת לא היתה ברכה!
הוא ואשתו בקשו מחילה מהמנקה,
וביקשו שהיא תאמר "דוד בן יצחק אני מוחלת לך ומברכת אתכם בילדים" - כך
שלוש פעמים. כעת, עשרה חודשים אחרי, הם חוגגים את הולדת הבן שנולד בצורה טבעית
לחלוטין. והוא סיים את סיפורו במשפט: "כמה מוסר השכל
צריך ללמוד מזה. לא לפגוע באף אדם, גם אם אתה חושב שאתה צודק. המנקה היתה חד הורית, בעלה היה שתיין ומהמר. הוא
נטש אותה והיא נאלצה לכלכל את עצמה וילדיה לבדה. לה לא היה סידור לילדים, הוא פירש זאת כקמצנות
מצידה על תשלום לבייבי סיטר אך טעה... כמה חשוב לדון לכף זכות!
חוויית
השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה