היום הגדול והנורא הגיע.
יום הכיפורים.
יום הכיפורים הוא שיא קדושת הזמן. אמנם הקדוש ברוך הוא שוכן בכל
הימים ובכל זמן אך עדיין יש מדרגות בקדושת הזמנים ויום הכיפורים הוא שבת שבתון.
ביום קדוש זה אין מצוות עשה המיוחדת לו. כאשר מתעוררת בעיה הלכתית
למשל האדם מצווה לצום ולא להתפלל אם קשים עליו שני הדברים יחד.
הרמב"ם מכנה יום זה: שביתת העשור.
זהו יום גמור של אי עשייה. לא אכילה. לא שתייה. לא נעילה. לא חיי
אישות ולא סיכה.
ביום כיפור אנו בעצמנו מבטלים את היש בעולם. מבטלים את הפעילות
האנושית.
ביום מיוחד זה אנחנו צריכים להפסיק לחלוטין מהעיסוקים הרבים של היום
יום ופשוט לחזור אל עצמנו.
על ידי שיא הפסיביות שלנו אור ה' יחדור אל הלבבות שהרי יום הכיפורים
- עיצומו של יום מכפר, ועלינו מוטל שלא להפריע לאור הזה לחדור.
על ידי הפסקת הפעילות שלנו יכולים אנחנו לזכות לשמוע ממרומים את
נשמותנו. זוהי אי עשייה של התרוממות רוח.
נפתח את היום בביטול כל נדרנו והבטחתנו ונכנס נקיי פה ולב אחרי
שמחלנו לחברנו על הכול, ונסיים את היום כטהורים וזכים ככאלה שיצאו ממקווה מים
מזוקקים.
"מה מקווה מטהר את הטמאים אף הקדוש ברוך הוא מטהר את
ישראל".
שנזכה לטהרה אמיתית ושלימה!
גמר חתימה טובה!
תודות:
לצחי מיכאלי
החוויה
היהודית
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה