נקודה שנתית – ראש השנה ה'תשע"ז

הנה מסתיימת לה עוד שנה ומתחילה לה שנה חדשה.
ראש השנה, היום בו מתחילה השנה החדשה הוא יום מיוחד לכשעצמו. זהו יום בו אנו מכריזים לאורך כל היום, החל מתפילת ערבית וכן בתפילות היום, שה' הוא המולך על העולם כולו. הוא האחראי הישיר והבלעדי על כל מה שקורה כאן בעולמנו. 
לאורך כל התפילות אנו ממליכים את ה' על עולמו וכך למעשה מכריזים על תחילת המשפט הארוך שלנו שיסתיים כידוע ביום כיפור.

בראש השנה אנו כולנו עוסקים בה' יתברך וכמעט אין נגיעה בנו באופן אישי חוץ כמובן מהתפילות והבקשות לכתיבה בספר החיים הטובים.
אולם עולה השאלה היכן באמת אנו עצמנו ביום המיוחד הזה? מה מקומנו?
ראש השנה, כיום שפותח את עשרת ימי תשובה שעתידים להסתיים ביום כיפור, הוא יום שבו אנו מביאים לידי ביטוי את מידת הענווה שלנו, בטח ובטח לעומת המלכת ה' בעולם ביום הזה.

לעומת כל ההכרזות את גדלותו של ה' בעולמנו, אנו משפילים מבט וראש בהכנעה רבה ואומרים כמה אנו כבני אדם פה קטנים.
החזן בעצמו לפני תפילת מוסף מתפלל ואומר: "הנני העני ממעש נרעש ונפחד מפחד יושב תהילות ישראל...ואף על פי שאיני כדאי והגון לכך"

ובהמשך בתפילת "ונתנה תוקף" אומרים: "אדם יסודו מעפר וסופו לעפר בנפשו יביא לחמו משול כחרס הנשבר, כחציר יבש וכציץ נובל וכצל עובר, וכענן כלה וכרוח נושבת וכאבק פורח וכחלום יעוף" - באחד משיאי ראש השנה, בתפילה בה אנו ממש מפרטים בפני ה' את כל אפשריות קביעת הדין שלו לבני האדם ("מי יחיה ומי ימות...") , ומאידך בסופה ממליכים את ה' על עולמו באופן הקדוש ביותר ("...המקדישים שמך בקודש..."), דווקא שם יש את המשפטים האלה על האדם, עד כמה הוא "קטן" מול כל הבריאה כולה בבחינת חרס נשבר ורוח נושבת.

יש ועלינו להבין היטב את מקומנו בעולם הזה ביחס לבורא עולם שהוא הוא הקובע ופוסק הדין, ודווקא זאת ביום ההולדת של העולם הוא ראש השנה. ביום העשירי בשנה, יום כיפור יהיה האדם יותר במרכז בו יצטרך להביא את סליחתו הן כלפי שמיא והן כלפי חברו.

שנה טובה ומתוקה
וגמר חתימה טובה!

תודות: לצחי מיכאלי

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם