גולת הכותרת של
האדם כיוצר רוחני הדומה לא-לוקיו, יצור שצלם
אֱ-ֹלקִּים בו, היא היכולת להשפיע על היקום כולו
מבחינה רוחנית במעשיו. וכך, כאשר אדם נוהג שלא כראוי, הוא פוגם לא רק בצלם הא-לוקים שבו, אלא גם בעולם כולו. וכאשר הוא עושה
מצווה, הוא ממשיך על כל העולם את מידות החסד והרחמים ואת השפע האלוקי. והדברים
ארוכים ועמוקים. )רבי חיים מוולוז'ין(.
גז"ל
ר"ת ג'ם ז'ו ל'טובה. אם אתה הולך לגזול ח"ו, תחשוב לעצמך למה אני רוצה
לגזול כדי שאני יספק את הנאות שלי, ואז ארגיש טוב ושמח. ולכן תשמע את עצתי שכתוב
כבר בחז"ל, אף פעם לא תהיה מרוצה רק תרצה עוד כי יש לו מנה רוצה מאתיים, ולכן
גם זו לטובה, מה שיש לך זה מספיק ותהיה שמח בחלקך.
גורל המקום בידיו - רב נקרא "מרא דאתרא". גורלו של ה 'אתרא',
המקום, נתון בידי הרב. בו ובהוראותיו תלוי אם המקום יהיה כלי לא-לוקות. (אדמו"ר הזקן)
גזירת המן באה להשמיד להרוג ולאבד,
כשהיה קטרוג על "עם אחד, מפוזר ומפורד". הישועה באה, בעקבות "לך
כנוס את כל היהודים"! ואמרו חז"ל: "בזעקך, יצילוך קיבוציך",
כינוסו וכינוס בניו הצילו מיד עשיו!
"גנב הביצים" (אפריון שלמה, גליון 243)
מעשה במוכר ביצים שהיה בירושלים.
תקופה כלכלית קשה מאד הייתה אז, כשראה המוכר בבוקר אחד כי חסרות לו כשלושים ביצים,
גרם לו הדבר לעגמת נפש מרובה. משחזרה התופעה על עצמה הבין כי מדובר בגנב. להפתעתו
ראה כי אין שום סימני פריצה על מנעול הדלת, והוא החל לחשוד בבעל החנות שהיה סמוך
לחנותו, והיה בטוח כי הוא הגנב. לילה אחר לילה המשיך הגנב במלאכתו באין מפריע. הלך
מוכר הביצים לרבי שמואל סלנט זצ"ל ותינה לפניו את צרתו. הקשיב רבי שמואל עד
שהלה סיים את דבריו, ואז יעץ לו עצה, קח שלושים ביצים ובשל אותן עד שיהיו קשות,
ולפני שהנך סוגר את החנות לפנות ערב שים אותן בראש ערמת הביצים. פליאתו של האיש הייתה
מרובה, אך הוא עשה בדיוק כפי שיעץ לו הרב. בבוקר כשפתח המוכר את חנותו נבהל למראה
נחש גדול מימדים שהיה שרוע מת על גבי הקרקע. התברר כי אותו נחש היה הגנב שמידי לילה
בלע את הביצים, ובזכות עצתו של רבי שמואל סלנט, נחנק כאשר בלע את הביצים הקשות. רק
אז נוכח מוכר הביצים כי דן לחובה את חברו שהיה נקי מכל אשמה.
שבת שלום ומבורך!
החוויה היהודית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה