הנה אנו שוב מגיעים לסיומו של חומש
"ויקרא". חומש שבחלקו הראשון עסקנו רבות בענייני קדושה כמו קורבנות
ועבודת הכוהנים בבית המקדש ובחלקו השני נגעה התורה בפרטי הפרטים של חיי היום יום
הלאומיים והחברתיים שלנו כאומה וכבני אנוש.
וכעת ברגע סיום החומש באה פרשת השבוע,
פרשת "בחוקותי" לסכם ולסדר לנו את כל מה שעברנו עד כה.
הפרשה פותחת בקריאה לאפשרות הפשוטה
והטבעית לקיום חיים רגילים כפי שאנו מכירים ואף שואפים המחברים בין חיי הקודש לחיי
המעשה היום יומיים: "אם בחוקותי תלכו... ונתתי גשמכם בעתם ונתנה הארץ
יבולה... ונתתי שלום" - לכאורה כל כך פשוט: עם ישראל בכוחו להפוך את מציאות
קיום העולם לפשוטים ומוצלחים.
כבני אדם אנו חיים בעולם הזה. קמים
בבוקר, מנהלים חיי משפחה, עובדים, גם מבלים בדרכים כאלה ואחרות וכל זה כחלק
ממציאות שרק אותה אנו מכירים: חיים.
העולם בקיומו טומן בו אושר. מטרתנו כאן
אינה לסבול כי אם לחיות את חיינו בטוב ובנורמאליות, חיים שלמים.
בניגוד לדתות אחרות המבטיחות למאמיניהם
שכר רוחני בעולם הבא שכולו טוב מבטיחה תורתנו שכר גשמי כבר כאן: גשם, יבול, שלום
ועוד, דברים ששייכים אך ורק לחיי העולם הזה.
תורתנו, שכפי שהתבטאה בחלק הראשון של
החומש אכן עוסקת בעולמות קדושים ועליונים אך היא לחלוטין גם באה לומר לנו שאין מקומנו
רק בעולמות האלה כי אם גם בעולמות ארציים פה. זוהי תורת חיים שמשקפת ושואפת לחיים:
"ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום".
(ע"פ הרב אבינר)
שבת שלום ומבורך
החוויה היהודית
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל
פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון
למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה