פרשת
השבוע, פרשת "כי תבוא", נקראת תמיד בחודש אלול קרוב לראש השנה. אלו הם
ימים בהם מרבים בתפילות ובקרבה אל ה'.
בפרשה
יש מספר נושאים בהם לומדים כיצד האדם הפרטי מקרב עצמו אל כלל ישראל על ידי תפילתו
הפרטית לבורא עולם וכולם ביחד, בתפילתם, מבקשים את ברכת ה' למען
כולם.
הפרשה
פותחת בפרשיית הביכורים המדברת על הבאת ביכורי הפירות לבית המקדש ובצמידות אליה
פרשיית הווידוי בה האדם מודה לה' על הגאולה ממצרים ועל מתן ארץ ישראל לעם ישראל.
ווידוי זה נקרא "ווידוי המעשר".
עניין
ווידוי המעשר הוא שבשנה הרביעית לשמיטה ובשמיטה עצמה מגיעה חובת ביעור המעשרות של
מי שנשאר בידו מעשרות מהשנים שעברו. האדם צריך לבוא לבית המקדש, להודות ולהתפלל על
עם ישראל וארץ ישראל.
העיקר
והתכלית של הווידוי הוא שהאדם יודה ויכיר בעובדה שאין הוא אדון על האדמה אלא היא
ברשותו של ריבונו של עולם, והוא האדם, רק משמש כאריס ושותף עם שאר השותפים בקרקע.
את
ההכרה החשובה הזאת צריך האדם לבצע לא רק במחשבה ודיבור אלא גם על ידי מעשה בכך
שייתן גם לשותפיו חלק.
מי
הם השותפים ומה הוא החלק?
הכהנים,
הלוויים והעניים שה' ציווה שיהיה להם חלק ביבולו של האדם, עליו לתת להם חלק ממנו.
מטבע
הדברים, כשאדם הוא שותף במשהו הוא לא נוהג ביוהרה ושחצנות בפני השותפים אלא הוא
מתנהג בענווה וצניעות.
זוהי
התכלית האמיתית של הווידוי, להביא את האדם להכרה בכל זה.
ובנוסף
לכך,יש בווידוי תפילה על האדמה שנתן לנו ה', שתיתן לנו את ברכתו.
זוהי
תפילה על כלל ישראל, והוא, האדם הפרטי מתקרב בליבו אל הכלל, מפני שכלל השדות של
כלל הציבור זקוקים לגשם, טל ורוחות השמים הטובות.
וכאשר
עם ישראל זכאי,נותן ה' את ברכתו במטר השמים לכל חלקות העם.
מכאן
שהמתפלל על האדמה תפילתו מתאחדת עם תפילות כל עם ישראל וכל אחד ואחד מישראל
בתפילתו שלו יש לו חלק בברכת ה'.
שבת
שלום ומבורך!
חוויית השבוע שלי
תודות:
לצחי מיכאלי
לע"נ
יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר
אחרון למשפחתם ולרפואת כל חולי עם ישראל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה