אמרי שפר י"ט אלול ה'תשע"ה

אם מקור החיים הוא מין 'מרק' קדמון, אז כל מה שאדם יכול להיות הוא שף גדול. אבל אם מקור החיים הוא הא-לוקים עצמו, אין גבול לאן יכול האדם להגיע.

     הכרת הטובה, אין משמעה לשלם. הקב"ה אינו חפץ בתגמולים,  אלא הקב"ה חפץ שנכיר בטובה, שנתבונן היטב בכל פרט ופרט מי המטיב איתנו, ולא נשכח אף פעם להודות על הכל.

     הלל, התנא הגדול, אמר: "וכשאני לעצמי, מה אני?" (פרקי אבות, א', י"ד). כלומר, אם אני שואל את השאלה: "מי אני אמור להיות?" אז בסופו של דבר אצטרך לשאול: "מה אני?"

     ולקחת מראשית כל פרי האדמה, אשר תביא מארצך, אשר ה' אלוקיך נותן לך" (דברים כו,ב). עניינה של מצוות הביכורים להוציא ממחשבתך שהאדמה היא "ארצך", ולהביאך לידי הכרה אשר "ה' אלוקיך נותן לך". (העקדה)

השכנוע מהלב למען יישוב הארץ בת"ח (מסביב לשולחן עלון 687)

     בתקופת השואה, הישיבות ברחבי ליטא ופולין היו משכנם של אלפי תלמידים ששקדו על התורה יומם וליל, לא כולם ידעו מר גורלם, היו שהצליחו בכל זאת להשיג אישור עליה [סטרטיפקט] לארץ הקודש, והיו שגלו עם ישיבותיהם למרחקים, אך היה זה אחד שלא ישב בחיבוק ידים עד אשר יציל יותר ויותר בחורי ישיבה להלעותם ארצה.

     הנה זה הגה"צ רבי הלל ויטקינד זצ"ל ממיסדי תנועת נובהרדוק בארה"ק וראש ישיבת בית יוסף בת"א, שבליבו מכרסמת הדאגה לגורלם של בחורי הישיבה הנותרים בגולה, הוא החליט כי עליו לינסוע לאנגליה ליפגש עם הממשל ולבקשם לאשר לו בנפרד שלא דרך הסוכנות שחפצה היתה באותם ימים במקורביה בלבד, להביא את תלמידיו, היה זה רעיון שנראה תחילה כהזייה, כל מי ששמע על כך גיחך, אך ר' הלל לא נרתע ובדרכים לא דרכים אחר שנפגש עם רבנים מן האיזור כולו ובעזרת אירגונים רבים, בסופו של דבר פגש במיניסטר המושבות שהיה אחראי על ההתישבות בארץ.

     בהגיעו לאנגליה ראה את הצורך לצרף אליו את רבי ש"י הילמן רבה של אנגליה שהיה דיין ות"ח גדול, בכדי שיוכל לסייע בעדו, חרף חששותיו הסכים בסופו של דבר הרב הילמן לבא עמו ולסייע בידו, היה זה אחרי מאמצי שיכנוע בהם אמר לו ר' הלל: 'עתיד ארץ ישראל ולומדיה תלוי בזה...'. הסיבה העיקרית שלשמה נצרך ר' הלל לסיועו של הרי"ש הילמן הייתה השפה המדוברת שכן רבי הלל לא הכיר שפה אחרת מלבד לשון הקודש או אידיש, ושפת האנגלית לא היתה ידועה לו, ולשם כך צירף את הרב לתוכניתו.

     משהגיע והתקבל בלשכתו המפוארת של המניסטר ג'מס מקדונלס שהיה שר המושבות, פנה ר' הלל לעברו והחל מדבר ב...אידיש במשך כעשרים דקות, באותם דקות נשא משא רב רושם ודיבר בזכות הבאתם של בני הישיבות הנובהרדוקאיות ארצה, אחר שסיים ביקש רבה של אנגליה לתרגם את דבריו חוצבי הלהבות שהשמיע ר' הלל, בליבו היה החשש כי לא יוכל לעשות זאת בהתלהבות כפי שעשה ר' הלל, אך ברירה אחרת לא היתה בידו. כאן הפתיע אותו המיניסטר, הוא נעץ ברב האנגלי מבט מחוייך ואמר: - 'את שפת הלב אין צורך לתרגם!'. מבין לדבריו הבין אותו מיניסטר את זעקתו של ר' הלל שיש לאפשר לבני הישיבות להגיע ולא רק לאותם יהודים קומניסטים המתיישבים בקיבוצים ופועלים שלא לרוחה של אנגליה הפתוחה.

     באותו מעמד נתן לו 50! סרטיפקטים, דבר שהיה בגדר נס ממש, אותם העביר לתלמידי הישיבות לפי בחירת ראשי הישיבות של נובהרדוק. אלא שעדין נותרה בעיה והיא התשלום בעד הנסיעה ארצה, בני הישיבות היו עניים מרודים ולא היה בידיהם פרוטה לממן את הנסיעה היקרה ארצה, וללא זאת אין כל ענין באישורים שניתנו לו, לאחר דין ודברים ניאות הרב הילמן לצאת עם ר' הלל ברחבי אנגליה לאסוף כסף למען מטרה זו, וכך נשלחו האישורים ועמם הכרטיסים לנסיעה באוניות שיובילו אותם ארצה.

     אלו קיבלו לידיהם בשמחה את הסרטיפיקטים ושוברי הנסיעה נטלו עמם את ספרי התורה והעתיקו דירתם לארץ הקודש, מהם יצאו גדולי תורה ורבנים חשובים שאודות לתושייתו הרבה של רבי הלל זכו לינצל מהצורר הצר שהחריב את שמי אירופה באותם ימים.

 חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/