אמרי שפר י'ג חשון ה'תשע"ו

"אלד’ף ד’פאללה ואלח’ר ח’ר אללה" (האורח הוא שליח א-לוהים וגם השפע בא מא-לוהים). ).(פתגם בדוואי)

     אלד’ף ח’לאת’ איאם ות’לת" (האורח יכול לשהות אצל מארח שלושה ימים 

ושליש). .(פתגם בדוואי)

     "אללי ביחתרים ביחתרים חאלו" (הנותן כבוד לזולתו זוכה לכבוד בעצמו).).(פתגם בדוואי)

     ''היום אתה מארח ומחר אתה עשוי להיות האורח ולהזדקק למחוות הכנסת האורחים"

בזכות מצות הכנסת אורחים  [סיפורים מהחיים - חיים ולדר[

     אני נשוי ואב ל-6 ילדים, אני עובד קשה כל השבוע ושבת הוא היום שמוקדש למשפחה ולילדים. יש לי מנהג שירשתי מהורי - להשתדל להזמין אורחים לשבת ואמנם בשולחן השבת בביתנו יש תמיד אורחים ב"ה.

     יום אחד החלטנו לבנות תוספת לבית ולהגדילו ב-2 חדרים נוספים. דיברנו עם כל השכנים והם הסכימו תוך הבטחה שנשמור על השקט והניקיון ואכן התחלנו לבנות, חרגנו מעט בבניה ויום אחד הגיע פקח, שוחחנו עימו אך הוא אמר שהוא אינו יכול להתעלם כי יש מישהו שמתלונן. הוא סירב לומר מי המתלונן אך לאחר ברורים ידענו מיהו, אך גם ידענו שאנחנו בבעיה רצינית. הוא היה אימת השכונה, אדם בעייתי שהרס כמה וכמה תוספות בניה ברחובות הסמוכים , גם כאלה שאינן קשורות אליו. האינסטינקט הראשון הוא ללכת ולריב וזה מה שעשו כולם אבל אני החלטתי שאם כולם עשו משהו שלא הצליח, אני צריך לעשות משהו אחר!  פשוט ניגשתי אליו ושאלתי אותו אם הבניה מפריעה לו,  הוא השיב שהרעש מפריע לו. התנצלתי בפניו תוך שאני מתייעץ איתו מה לעשות ואפילו הצעתי לו פיצויים . בינתיים הפסקתי לגמרי את עבודת הבניה אך הייתי מגיע אליו מידי יום ומשוחח עימו על הכל חוץ מהבניה.

     יום אחד הזמנתי אותו לעלות לביתי ולהתכבד בעוגה שאשתי אפתה . הוא עלה למשך שעתיים, אכל דיבר ופטפט עם הילדים וכשעמד ללכת אמרה לו רעייתי: "אדון... אולי אתה מגיע אלינו לסעודת ליל שבת"? הוא אכן הסכים וכשהלך היא אמרה: "אנחנו אולי מכניסי אורחים אבל רק אורחים שנחמד לנו איתם, אולי הגיע הזמן שנזמין אורחים שלא כ"כ נחמד לנו איתם? אולי לזה התכוונו שצוו על הכנסת אורחים"? אחרי נאום כזה לא היה לי מה לומר והסכמתי.  הוא הגיע לסעודה, כדי שיהיה נחמד הזמנתי כמה בחורי ישיבות ששרו וזימרו ושולחן שבת נמשך עד שעה מאוחרת,  הזמנו אותו גם לסעודה שלישית ובסיומה הלכנו יחד לתפילת ערבית, כשחזרנו הוא שאל אותי: "מדוע הפסקת את הבניה"? השבתי לו: "זה לכבודך אתה התנגדת". הוא אמר: "וכעת אני מסיר את התנגדותי, אתה בן אדם טוב וגם פיקח, הצלחת לקנות אותי...".  שבתי לבנות, ובמהלך הבניה הזמנתי אותו עוד כמה פעמים ואז הסתיימה הבניה והכול בא על מקומו בשלום.

     כמה שבועות לאחר סיום הבניה הזמנתי אותו שוב, הוא שאל: "למה"? שאלתי אותו: "מה למה"? "מדוע אתה מזמין אותי"? "אני מזמין אותך בכל כמה שבועות כאשר אישתי מציעה זאת, מה נזכרת עכשיו לשאול"? הוא אמר: "סיימת את הבניה, לא"? "ואז"? "אין לך שום סיבה להזמין אותי". "אתה חושב שהזמנתי אותך בגלל הבניה"? "ודאי שאני חושב כך, ואתה לא"?... הוא הביט בי בתוך עיניי ואני החלטתי להודות על האמת "האמת שבתחילה הזמנתי אותך כי רציתי להסתדר איתך, אבל מתוך שלא לשמה בה לשמה, וכבר מזמן אני מזמין אותך כי באמת אני רוצה שתבוא" . הוא נראה מאושר: "אני אבוא, ודאי שאבוא" ואחר הוסיף "אתה אדם טוב, ולא טיפש בכלל" . עברו מספר חודשים שבהם אני מזמין אותו מפעם לפעם ובעקבותיו התחלנו להזמין אנשים שההגדרה שלהם היתה אנשים שלא נחמד להזמינם והרגשנו שאנו מקיימים מצוות הכנסת אורחים.

     באחת השבתות נסענו מחוץ לעיר ובמוצאי שבת חזרנו הביתה. לביתנו כניסה נפרדת וכשהגענו גילינו שהדלת פתוחה, הבנתי שהייתה פריצה, נכנסנו לסלון הוא היה נראה כמו זירת קרב. מיהרתי להיכנס למקום שבו אני נוהג להחביא סכומי כסף גדולים, ליבי הלם בפראות אבל עוד לפני שנכנסתי למסדרון ראיתי דמות שרועה על רצפת המטבח, הלכתי בחשש וזיהיתי כי זהו השכן שלנו, הזמנתי מיד אמבולנס והצטרפתי אליו כשפינה אותו ביה"ח. לאחר בדיקה במיון אמרו הרופאים כי הוא ספג מכות חזקות ואיבד דם רב אך לא נשקפת סכנה לחייו. התקשרתי לבית ואשתי אמרה כי דבר לא נלקח והיא הוסיפה ואמרה: "כולל הסליק"! הוא התעורר לאחר שעות אחדות והחל לספר מה קרה: "ישבתי במרפסת וראיתי אנשים עם כובעים וחליפות מסתובבים ליד הבית שלך, בתחילה חשבתי שאלו בחורים שהזמנת אבל שניים באו, ושניים הלכו והבית היה חשוך. כל הענין ממש לא היה נראה לי ואז יצא אחד עם ציצית ללא כיפה ומיד הבנתי שהוא אינו יכול להיות אורח שלך, ירדתי וניגשתי לכניסה שלכם וראיתי ארבעה חבר'ה בפנים.  התחלתי לצעוק והם החלו להגיב, זרקתי עליהם כסאות והם זרקו עלי בחזרה ולפתע אחד מהם החל להכות אותי עם כסא, הרגשתי שאני עומד לאבד את ההכרה, צרחתי בקול וראיתי אותם נמלטים על נפשם, אחר כך איני זוכר דבר, אני מבין שהשכנים באו ופינו אותי לביה"ח". "לא, בגלל הגשם והרוחות, כנראה לא שמעו אותך אבל הגנבים לא ידעו זאת וברחו לפני שלקחו משהו, היית מחוסר הכרה כמעט יממה עד שבאנו ומצאנו אותך מעולף על הרצפה" . אני מאמין בלב שלם שהמצווה הזו של הכנסת אורחים הצילה אותי מהפסד ממון רב והיא תעורר אחרים להתחזק במצוות הכנסת אורחים לשמה. 

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/