אדם השותה כוס אחת של יין - מרגיש טוב. שתי כוסות - מתחיל להסתחרר. שלוש כוסות
– נהיה שיכור, מקיא באמצע הרחוב עד שכולם צוחקים עליו. כך עם ישראל: אם לוקחים מהם מעט מיסים -
הכול בסדר, מעט יותר מן הרגיל - עדיין לא נורא, אבל אם סוחטים מהם ונוטלים מהם
יותר מידי מיסים - מקבלים עונש כזה, כמו פרעה שלקח מהם מיסים ובסופו של דבר כל
העולם כולו צוחק עליו עד היום הזה... )מתוך 'ומתוק האור'
על הגדה של פסח הר' שלמה לוינשטיין שליט"א(
אין מתפקיד האישה לדחוף את בעלה ללמוד: תפקידה
הוא לעשות הכול כדי שיהיו לו התנאים הדרושים ללמוד ולהתעלות, ורק כך יצליח ויעשה
חיל בלימודו.
הבה נתחכמה לו )א, י(.
ה"בית הלוי" זצ"ל אומר, אמרו חכמינו ז"ל )סוטה יא.( שלושה היו באותה עצה, בלעם שיעץ להשליכם
ביאור נהרג, יתרו שברח זכה שמבני בניו ישבו בלשכת הגזית. איוב ששתק נידון בייסורים.
כאשר שאלו לאיוב מדוע שתקת, ענה, וכי יכולתי להועיל אם הייתי צועק. אולם כאשר באו
עליו ייסורים החל לצעוק.
שאלוהו,
למה תצעק, זה בין כה לא יעזור. אך, כאשר כואב צועקים. אם כן מדוע לא צעקת על השלכת
ילדי היהודים ליאור.
וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים" יצר הרע מנסה להכשיל את
האדם בשתי דרכים: " בחומר ובלבנים" – לעיתים הוא לעבר
החומרנות )'בחומר'(,ולעיתים הוא מתחזה )'ובלבנים'(,
כאילו כוונותיו טהורות ונקיות.
האמונה
שהצמיחה ישועה (מתוק מדבש, הרב ברוך בוקרה שליט"א,
גיליון 108)
הרב חיים זאיד שליט"א היה צריך לנסוע למסור דרשה בבית ספר תיכון בנתניה, הוא
יצא מביתו בבני ברק והמתין בתחנה לקו 613 . תוך כדי ההמתנה הוא מקבל טלפון מאדם
שגר בבניין הסמוך לבניין שבו גרה אמו של הרב. 'הרב זאיד, אתה חייב להגיע דחוף לבית של אמך, יש כאן
אמבולנסים רבים מתחת לבניין וכולם צועקים זאיד, זאיד' מיד התקשרתי והזמנתי מונית,
הנהג הגיע ובקשתי ממנו לנסוע לכתובתה של אמי. ליבי דפק וחשבתי על הגרוע מכל, בעודי
דוהר עם המונית מתקשרת אלי אחותי ואומרת 'חיים, הגברת
רבקה זיאת שגרה בשכנות לאימא נפטרה הבוקר וכעת ישנם הרבה אמבולנסים מתחת לבניין . ואז
הבנתי כי הייתה טעות ואימא שלי ברוך ה' בסדר גמור, מאידך כאב לי מאוד על השכנה, בחורה בת 25
בסך הכול שנפטרה בחטף באותו הבוקר. כששמעתי זאת פניתי לנהג המונית ואמרתי לו
'תראה יקירי, אתה חייב לתפוס את קו 613 שיצא מבני ברק לנתניה' הנהג אכן נסע, הגענו
לתחנה הבאה ושאלנו אנשים 'סליחה קו 613 עבר כבר?' 'כן, ממש לפני כמה שניות' אמרו
האנשים. המשכנו בדהרה לתחנה הבאה וגם שם קיבלנו את אותה התשובה. הנהג החליט לנסוע
בדרך עוקפת והגיע לתחנה האחרונה בבני ברק. איך שהגענו ראינו איך האוטובוס יוצא
מהתחנה ועולה על כביש 4 בדרך לנתניה. פניתי לנהג המונית ואמרתי לו 'תקשיב
יקירי, אם כך אין ברירה תיקח אותי לנתניה בנסיעת 'ספיישל'... צא לדרך' הנהג, שלא היה נראה כיהודי
שומר תורה ומצוות, מיד כששמע את שאמרתי זעק בהתרגשות 'יש א-לוקים, יש א-לוקים!'
'מה קרה?' נבהלתי 'מה כבר אמרתי?' 'תקשיב כבוד הרב, אני ממחר מתחיל להניח תפילין' 'מה כבר קרה?' שאלתי והנהג
סיפר:
'כבוד הרב, לא תאמין מה קרה... היום בבוקר הגעתי לתחנת המוניות המרכזית בבני ברק,
כל הנהגים נעמדו בתור אחד אחרי השני, כשאני הייתי השלישי בתור, והסדרן החל לחלק
לכל נהג לפי התור את הנסיעות שהתקבלו. נהג 1 לכתובת בצפון בני ברק, נהג 2 לרחוב
רבי עקיבא... ואז
לפתע הסדרן מדלג על התור שלי ופונה לנהג מספר 4 'צא
לפתח תקווה' 'מה
קרה?' זעקתי 'סליחה, למה דילגת עלי? הרי הגיע תורי' התרגזתי מאוד, במיוחד כשמדובר
בנסיעה לפתח תקווה שמכניסה יותר מאשר נסיעה עירונית, גם נהג 4 בעצמו לא הבין מה
קרה. ואז אומר הסדרן 'סליחה, ככה החלטתי וזהו...
אתה נהג 3 סע לכתובת פלונית בבני ברק שם מחכה לך הרב
חיים זאיד...' ' באותו
הרגע הרגשתי זעם עצום, רציתי לזעוק, להשתולל ולדבר לא יפה כלפי הסדרן, אבל לא יודע
למה החלטתי שאני מבליג, כי הרי הכול כתוב מלמעלה ופרנסה כך תמיד אומרים זה משמים.
ואכן העברתי על מידותיי ושתקתי למרות שבדרך כלל אני ממש לא כזה' '
בדרכי אליך מודיע לי הסדרן בקשר, כי לאחר שאסיים את הנסיעה של הרב זאיד, הוא רוצה
לפצות אותי בהזמנה של נסיעה שנתקבלה להחזיר קבוצת נוסעים מנתניה לבני ברק ב 'מחיר
שמן '. 'נסעתי אליך, ואז הבנתי שאתה מבקש לנסוע נסיעה
עירונית קטנה כאן בתוך בני ברק. והנה כעת אתה מודיע לי כי אני צריך להסיע אותך
בנסיעת 'ספיישל' לנתניה... נו תגיד לי זה לא מראה שיש א-לוקים?' אני בטוח כי הקב"ה פשוט משלם לי
במזומן על זה שהעברתי הבוקר על מידותיי והאמנתי שמה שעשה לי הסדרן - שדילג עלי ללא
סיבה - זה בהשגחה פרטית מאת הא-לוקים. ויתרתי ולא עשיתי בלאגן, האמנתי
בקב"ה, והוא זיכה אותי בשתי נסיעות שיכניסו לי יומית יפה במיוחד. ' נו... תגיד אתה כבוד הרב,
אם זה לא מראה שיש א-לוקים אז מה כן? אני ממחר מתחיל להניח תפילין ולחזור בתשובה...'
אחים יקרים! אנחנו צריכים לדעת שכל מה שקורה לנו הן לטוב והן להיפך הכול מגיע
אלינו בהשגחה פרטית מדויקת, ואילו שמסביבנו הם רק שליחים של הקב"ה. עלינו
לומר תמיד בפינו כמו יוסף הצדיק בפרשה: ' ועתה, לא אתם שלחתם אותי הנה' – למצב שקרה לי – 'כי
הא-לוקים' וכך נזכה לישועות אנו ובני ביתנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה