השבת בפרשתנו, פרשת
"שופטים",
וכן
בפרשה הבאה, פרשת "כי תצא", תעסוק התורה במצוות המלחמה
וכל העיסוקים הנוגעים בה.
אחד הדברים החשובים שעוסקת בהם התורה היא פניה אישית אל לב הלוחמים: "אל ירך לבבכם, אל תיראו ואל
תחפזו ואל תערצו מפניהם".
הרבה פרשנים מסבירים
"אל תראו"
ממש
פשוטו כמשמעו, לעמוד חזקים בכל קשרי המלחמה ולבטוח בה', כמו שמסביר בפשטות ספר
החינוך: "אל תיראו יש לכל אחד מישראל
לשום מבטחו בה' ולא יירא על גופו במקום שיוכל לתת כבוד לשם ברוך הוא ולעמו".
בפסוק שלנו יש ארבע לשונות של צו לא לפחד. רש"י בעקבות דברי
חז"ל מפרש שהכוונה לא להיבהל מרעש המלחמה שנעשה על ידי האויב בארבע אופנים
כדי להבהיל. אך לעומתו אבן עזרא מפרש שצו התורה הוא לא לפחד בלב מתוך כך לא
להתמוטט ולערוק.
העמק דבר מסביר
"שאל ירך לבבכם"
הוא
לעשות לאויב רעה כשהוא נופל בשבי בידנו. ו"אל תראו" מלעשות דבר בפועל ברמה דל פעולת החייל, ו"אל תחפזו" שעל החיילים לא להתנהג בחיפזון ומהירות אלא
לחשוב במתינות על כל פעולה, ובנוסף
"אל תערצון"
לשבור
את לב המחנה ולהימסר לידי האויב מפני שזה יחליש את כל המחנה.
הרמב"ם ביד החזקה רואה בצו הזה שלפנינו איסור לאו שלא להירתע במלחמה
או לחשוב על שום דבר מלבד ניצחון.
חישול העם וחיזוק כוחו במלחמה ייעשה על ידי כהן משוח מלחמה שהוא בחיר
האדם מישראל. עליו לעודד את העם והצבא בדברי עידוד, אמונה וחיזוק.
תחילת דבריו של הכהן יהיו ב"שמע ישראל" שזוהי הקריאה של אחדות הבורא ועל פי הרש"ר
הירש בעזרתה מפיחים רוח אמונה בלוחמים שיתלו תקוותם בה' שהוא איש מלחמה.
האברבנאל רואה בדברי הכהן ג' יסודות: א. מחדיר גאווה וכבוד בעם. ב.
אתם בחרתם ברצון להילחם לכן אל תיסוגו ואל תחתו מפני כל. ג. אתם קרבים להילחם
באויביכם והאויב לא ירחם עליכם אם תיפלו בידו.
מטרת הכהן להחדיר בלוחמים אומץ לב והרבה אמונה שיבינו וידעו שה' הוא
הלוחם להם להפיל אויביהם ואף יושיעם באופן פרטי לבל ייפקד איש מהם.
שנזכה שבכל מלחמות ישראל, אם ולכשיהיו, נדבק ונשאף ונכוון ליבנו
בגאווה רק לנצח ולגבור על אויבנו ללא מורא ובאמונה גדולה בה'.
שבת שלום ומבורך
תודות : לצחי מיכאלי
החוויה היהודית
ולע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק
שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה