בספר "המקנה"
האותיות שאחרי תיבת מרצע הם: מ [כי המ"ם כפולה, מם רגילה ומם סופית] ש' ק'
פ'.. והם תיבת משקוף, רמז על נתינת הדם על המשקוף.
גודל ההלוויה כגודל
ההשפעה והתרומה לקהילה של הנפטר (שמואל אייזיקוביץ)
גודל הצלחתך נמדדת
בעוצמה של רצונך, בגודל חלומותיך, וכיצד אתה מתמודד עם אכזבות לאורך הדרך...
גוֹדֶל הקושי כגודל
האתגר וגודל האתגר כגודל הקושי, ורמת הסיפוק כגודל שניהם.
חי על מנת לשלם
מגיד המישרים ר‘ שלמה לווינשטיין שליט“א סיפר, כי בילדותו היה לו
מורה ששמו ר‘ שמשון דינין ז“ל. כמה שנים לאחר שלימד אותו, פרש מעבודתו, וכעבור כמה
שנים נוספות נפטר. לאחר פטירתו התפרסם עליו סיפור מפליא זה:
יום אחד ניגש אליו אחד מתלמידיו לשעבר וסיפר לו שהוא זקוק להלוואה.
הוא הוסיף וסיפר כי כבר פנה ליהודי פלוני, אבל הלה לא היה מוכן להלוות לו סכום כה
נכבד, משום החשש שלא יהיה בידו להשיב את החוב. הלך ר‘ שמשון דינין לאותו פלוני,
ושכנע אותו להלוות לאותו תלמיד, והלה אכן הלווה לו . כשהגיע זמן הפירעון, לא שילם
הלווה את חובו. פנה המלווה ל ר‘ שמשון ואמר לו: ”אמנם לא חתמת ערבות ואינך חייב לי
כלום, אבל אתה הוא ששכנעת אותי להלוות לו, ולדעתי מן היושר הוא שכעת תדאג לכך שלא
אפסיד את כספי“. הלך ר‘ שמשון להתייעץ עם מרן זצוק“ל, ושמע מפיו כי על אף שעל פי
הדין אינו חייב לעשות מאומה, בכל זאת כיון שהדבר התגלגל על-ידו ראוי שייקח על עצמו
את המצווה עד הסוף, ויקבל על-עצמו להחזיר את החוב. מרן זצוק“ל הוסיף ואמר: ”אני
יודע שזהו סכום גדול למדי בשביל יהודי כמוך שחי רק מפנסיה, ולכן אני מציע שתפרוס
את התשלום על פני תקופה ארוכה, ואני סמוך ובטוח שזכות המצווה תעמוד לך כל זמן
שתהיה עסוק בה “. ר‘ שמשון שמע לדברי הרב והבטיח לשלם למלווה את מלא הסכום
בתשלומים. תשלומים אלו נפרסו על פני שנים. זמן לא רב לאחר ששילם את התשלום האחרון,
הלך ר‘ שמשון לעולמו...
החוויה היהודית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה