בפרשת "שמות" למדנו שאהרן יצא לקראת אחיו משה בשמחה רבה
כשבא בשליחות ה' להוציא את ישראל ממצרים.
בעקבות אותה שמחת ליבו כתוב בגמרא במסכת שבת שזכה אהרן לחושן המשפט
על ליבו, והנה בפרשתנו, פרשת "תצווה", בחלק העוסק בבגדי הכהונה נאמר:
"ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים והיו על לב אהרן בבואו לפני ה'
ונשא אהרן את משפט בני ישראל על ליבו לפני ה' תמיד".
אהרן הכהן מצווה בין שלל בגדיו המיוחדים לשאת את החושן ובתוכו
האורים והתומים ועל ידו היו ישראל מקבלים תשובות מאירות ותמימות לשאלות שהפנו לה'
ומכאן קיבל הבגד את השם: חושן משפט.
ליבו של אהרן היה מיוחד שזכה לשאת על ליבו בגד שכזה: אהרן היה אדם
צנוע מאוד שלא היה חפץ בגדולה עבור עצמו והיה מוכן לוותר עליה לטובת הזולת ולא רק
זאת הוא אף היה שמח בשמחת הזולת.
לשמוח באמת עם הזולת זו תכונה נדירה מאוד. להשתתף ולהזדהות בצער של
מישהו קל מאוד לעומת השתתפות בשמחתו. לשמוח בשמחת אחר מצריך הגעה לאחדות עליונה
כאילו שתי הלבבות פועמים כאחד וממש לחוש את ליבו של החבר וכזה היה אהרן.
הפעם הראשונה שאנו קוראים על אהבת ליבו של אהרן היא לאחיו משה.
לא סתם בחרה המשנה בפרקי אבות לומר לנו: "הווי מתלמידיו של
אהרן... אוהב את הבריות ומקרבן לתורה", עלינו ללכת בדרכו של אהרן ולאהוב באמת
את הזולת.
אנו נמצאים בימי חודש אדר, ימים ספורים לפני חג פורים בו אנו
מצווים במתנות לאביונים ומשלוח מנות, מצוות שכל כולן הוא נתינה. נתינה זו מחזקת את
אחדות ישראל בזכותנו ממש ומקרבת בין איש וחברו ובשאיפה שנעשה זאת בדרכו של אהרן
הלבוש בחושן המשפט ונשמח באמת בשמחת חברנו.
שבת שלום ומבורך!
החוויה היהודית
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק
שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה