איתא בסנהדרין ל“ט ע“א,
שתלמיד אחד שאל את רבי אבהו: מאי טעמא דשביעתא? (פי‘ רש“י - למה צוה הקב“ה על
השמיטה?). ענה לו רבי אבהו: אמר הקב“ה לישראל, זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו
שהארץ שלי היא, (פי‘ רש“י - ולא ירום לבבכם בשבח ארצכם - ותשכחו עול מלכותו)
אמרתי פעם בבית
הכנסת, שבליל הסדר צריך לאכול כזית מצה בכדי אכילת פרס. שאל אותי יהודי אחד: 'מה
יהיה אם יאכל בערך כזית בכדי אכילת פרס'... אמרתי לו שישב בערך בגן עדן...
בואו
וניקח יסוד חשוב זה לחיים: אם אתה מרגיש באיזה תחום )רוחני או גשמי, (שאתה לא מספיק מתחבר אליו ואתה חלש בו, קודם תלמד את ההלכות הקשורות לזה, אחר"כ תלמד בספרים על
גודל מעלת הדבר, ואז אי"ה תרגיש מחובר וקשור יותר, ופשוט שהתוצאה תהיה בהתאם.
בספר
"חובות הלבבות", לפיה "מהות הביטחון היא מנוחת נפש הבוטח, שיהיה
לבו סמוך על מי שבטח עליו, שיעשה הטוב והנכון לו". אין אנו יודעים מהו הטוב
והנכון לנו. ייתכן ש-ה' יחליט שדווקא דבר רע הוא הטוב והנכון, אולם אנו בוטחים בו
שהוא יודע מה שהוא עושה. כיוון שאין האדם יודע אם יקרה לו טוב או רע, יש לכל אדם
לגיטימציה מלאה לדאוג, וחובה גמורה להתאמץ ולהשתדל להצליח במעשיו.
גאב"ד טשעבין, הגאון רבי דוב
בעריש ווידענפלד זצוק"ל (מתוך הספר 'שר התורה'(
הג"ר
ישראל זאב גוסטמן, מתלמידי הג"ר שמעון שקאפ, שכיהן כדיין בבית דינו של
הג"ר חיים עוזר גרודז'ינסקי, ואחר המלחמה כראש ישיבת נצח ישראל ראמיילס
בארה"ב, הגיע לארץ ישראל והחליט להשתקע בה ולקיים בה את ישיבתו. אלא שלא ידע
היכן לבנות את הישיבה. באותם ימים הציעו לו לקניה אחד משני בניינים: או בנין
בשכונת רחביה שעלותו מאה חמישים אלף דולר או בנין בשכונת מאה שערים שעלותו שלושים
אלף דולר, וכל זאת כאשר בכיסו לא היה כסף בסיסי למחייתו, ואפילו לצורך כרטיס טיסה
לארץ לווה כספים. החליט רבי ישראל להיכנס ולהימלך עם רבנו
בעניין. כשנכנס, שאלו רבנו לשמו וענה 'ישראל גוסטמן'. 'מהיכן?' 'מוילנא'. שאלו רבנו
על אתר: 'האם אביכם היה דיין אצל רבי חיים עוזר?', 'לא'. 'אולי דודכם?' 'לא'.
המשיך רבנו: 'אינכם רוצים לומר שאתם הייתם הדיין אצל רבי חיים עוזר?' שתק רבי
ישראל, ורבנו הבין שזה הוא.
רבנו
הסביר שהוא זוכר היטב את השם, שכן בשעתו שלח מכתב הלכתי לריש גלותא, הגאון רבי
חיים עוזר גרודז'ינסקי בוילנא, ורבי חיים עוזר שלא יכול היה לטפל בכל התשובות
בעצמו, שכן מידי יום היה הדוור מביא לביתו שני שקים מלאים במכתבים ובקשות מכל רחבי
העולם היהודי, הייתה דרכו שהיה מפנה חלק מהתשובות לדייני הבי"ד, והם היו לומדים את הבעיה ומציגים אותה בפניו ועונים בשמו,
ובשעתו היה הרב גוסטמן זה שענה , ורבנו זכר זאת על אתר ברגע ששמע
את שמו. כששמע רבינו שהעומד לפניו הינו הרב
גוסטמן מווילנא נעמד מלא קומתו. שטח ר' ישראל את השאלה, שמציעים לפניו שני
בניינים, כאשר נטיית ליבו היא לקנות את הבניין הזול. רבנו שמע את השאלה, והשיב
שלדעתו כדאי שיקנה דווקא את הבניין בשכונת רחביה, שכן במאה שערים לא חסרות ישיבות,
וסיפר לו על ישיבתו שלו ששהתה באותם שנים באזור, והקרינה לכל הסביבה. וכשאלו רבי
ישראל: 'וכסף מנלן?' השיב רבנו שמי שיש לו אמונה ובטחון בהקב"ה, ורוצה באמת
להרחיב את גבולות הקדושה - אין לו מה לדאוג.
רבי
ישראל סבר וקיבל, וניגש בביטחון לחתום על העסקה, וזאת מבלי שיהיה לו מושג מהיכן
ישיג סכום אדיר זה. סיפר רבי ישראל לתלמידיו: 'לאחר שחתמתי על העסקה, נפניתי
לפעולה המעשית היחידה שיכולתי לעשות, שמתי פעמי לתפילה, לשוחח 'דורך ריידן' עם
הקב"ה. וכה אמרתי להקב"ה: 'הרמב"ם, בפירוש המשניות, פותח את דבריו
פעמים רבות במילים 'אמר הקב"ה', משמע, שמה שהרמב"ם אומר – זה מה שאתה
הקב"ה, אומר, והרי, "יפתח בדורו כשמואל בדורו" (ר"ה כה' ואם הטשעבינר רב אומר לקנות את הבניין
זאת אומרת שאתה הקב"ה אומר כן... אם כן, עזור לי להשיג את הכסף...'
שב
רבי ישראל לביתו והחל לעשות השתדלות, התקשר לחתנו בארה"ב וביקשו להשיג
בדחיפות שלושים אלף דולר, הסכום שהיה עליו להעביר כמקדמה... למרבה הפלא הצליח חתנו
להשיג את הכסף. וכך בשרשרת של נסים הצליח להשיג את כל הכסף שנצרך לתשלום עבור הבניין.
החוויה היהודית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה