‏הצגת רשומות עם תוויות כלי כסף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כלי כסף. הצג את כל הרשומות

יום שני, 30 בינואר 2017

אמרי שפר ד' שבט ה'תשע"ז

אמרי שפר ד' שבט ה'תשע"ז

''בזכות נשים צדקניות נגאלו ממצרים''. מה פשר הדבר. רגילים לומר, שעם ישראל היה עתיד להיות משועבד ארבע מאות שנה, וזעק מתוקף השעבוד ונכמרו רחמי שמים. אבל איך אפשר לגאלם כעבר מאתים ועשר שנים בלבד, כחלף חצי הזמן? אמרו הנשים הצדקניות: ריבונו של עולם, תגאל אותם כעת, ואנו מתחייבות להשלים להם את שעבודם...


    בעל החידושי הרי"מ ז"ל היה אומר: כל העבודות והמצוות שאנו עושים בעולם הזה, אין אנו יודעים אם יש להן ערך וממשות, אם כשרות וטהורות הן כל צורכן ואם עשויות הן לשם שמים "עד בואנו שמה" עד אשר נבוא לעולם החשבון , רק אז יתברר לנו מה היה טיב העבודה שלנו בעולם הזה.


     גוי ומשומד לא נותנים לו קרבן פסח. ושואלים למה אנו אומרים בכל נדרי אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, ובקרבן פסח לא משתתפים עימהם, ומתרצים כי ביום כיפור שגם העבריינים באים לצום, בוודאי צריכים לצרף אותם, אבל כשבא לאכול צליית קרבן פסח אי אפשר לצרף אותו.


     הצדיק רבי משה מ ללוב היה אומר: שלפיכך צווה ה' שישאלו מאת המצרים כלי כסף וכלי זהב, בכדי שיפחדו ישראל ללכת חזרה למצרים, מפני בעלי החובות...


איך קונים מצוות (דברים טובים – ויחי)
     אל אחת המכולות בשכונת הבוכרים נכנסה גבי אביגיל בן משה הי״ו- מתושבות השכונה. כבר משנכנסה הבחינה שמשהו חריג מתרחש. ריח עז של מחלוקת עמד באוויר! "גברת, את לא שילמת!" טען המוכר בנחרצות. מולו עמדה לקוחה, שטענה בכל תוקף: " כן שילמתי!". חילופי הדברים נשמעו ביניהם בלהט באוויר ובקול רם. גב' בן משה שמעה את הקולות, ובלא היסום פנתה אל המוכר: "אני חושבת שהיא כן שילמה!"  הודיעה נחרצות. תוך כדי הושיטה לעברו יד נחרצת ובידה השנייה רמזה לו לעזוב את המסכנה לנפשה...  
     טיפש לא היה המוכר, והוא תיכף "השתכנע" מטענותיה מיד הסכים עימה, שכנראה הטעות עמו, ושילח את הלקוחה האומללה ל י חופשי '. כאשר יצאה הלקוחה פנתה גב' בן משה וביקשה לדעת: "על כמה כסף היה הוויכוח?". המוכר נקב בסכום והיא, להפתעתו הגדולה פתחה את ארנקה והחלה מוציאה שטרות בסכום הנדרש. המוכר, שעד לפני רגע זעק מרה שחייבים לו התנגד נחרצות לקבל ממנה כסף, שהיא לא חייבת לו. " את לא צריכה לשלם על הקניות שלה", נימק בהגיון כאשר המשיכה להתחנן בפניו, שיקבל את הכסף השיב שהוא מוכן למחול על כל הסכום, ולא לקבל אותו, לא מהלקוחה האמיתית ולא מהלקוחה המדומה. אבל שום דבר לא עזר לו. "בגללי פטרת את האישה מהחנות ללא תשלום - ואני זו שצריכה לשלם זאת! אתה לא אמור להפסיד מכך!" חתמה את הוויכוח, והוא הוכרח לקבל את הכסף.
     גב' בן משה ערכה את קניותיה, שילמה ויצאה מהחנות. לפעמים לוקח זמן רב, ולעיתים אף שנים למעגלים להיסגר, הפעם זה ארך הרבה פחות. לא חלפו דקות ארוכות והלקוחה הראשונה שבה לחנות המכולת פניה היו כבושות בקרקע, והיא התנצלה בקול נמוך: "טעיתי! באותו וויכוח שהיה לנו אכן צדקת - אני לא שילמתי", הודתה בביישנות. מסתבר, שהיא הכינה סכום כסף לבעל המכולת, ומכיוון שלא ראתה את הסכום בארנק- הייתה בטוחה שכבר העבירה אותו לבעל המכולת, ולמעשה הוא בלחץ הלקוחות אינו זוכר, שקיבל מידיה את הכסף. אולם כשחזרה לביתה, היא גילתה לתדהמתה את הסכום על השולחן, והתברר לה, שהיא שכחה לקחת את הכסף - ואכן מעולם לא העבירה לו את הכסף. מיד היא אצה לחנות לתקן את המעוות להפתעתה הגדולה המוכר לא הסכים לקבל את הכסף על אף העובדה שהיא באמת לא שילמה עבורו. הלקוחה לא הבינה מדוע והיא התעקשה שייקח. בעל המכולת לא רצה לספר לה, כי מישהי אחרת שילמה בעבורה ובסיכומו של דבר נטל בעל המכולת את הסכום והניחו אצלו כדי להחזירו לגב' בן משה.
     לימים הזדמנה שוב גבבן משה לחנות, ובעל המכולת שמח לסיים את הפרשה באמצעות העברת הסכום לידיה. אך לתדהמתו היא סירבה לקחת את הכסף. הוא לא הבין, מה מניע אותה - הרי מדובר בכסף שלה! הוא קיבל את הנדרש. "מצוות לא מוכרים!!!" נימקה את סירובה. "אתה עוד צעיר", הוסיפה והסבירה לו, "עוד תלמד איך קונים מצוות"

החוויה היהודית




יום רביעי, 13 בינואר 2016

נקודה שבועית, פרשת השבוע "בא" ה'תשע"ו



 

 

בפרשה הקודמת, פרשת "וארא", קראנו אודות שבע המכות הראשונות שנתן ה' למצרים. בפרשתנו , פרשת "בא", נקרא על שלושת המכות האחרונות שהביאו סופית את פרעה לשלוח את ישראל ממצרים.

אין ספק שהעם המצרי נענש בעונשים הכבדים בדמות אותם עשרת מכות והכל בגלל המלך הרע שלהם שמסרב לשחרר את ישראל, אך האם המצרים זוכים גם הם לעונש ישיר על חלקם בשעבוד בני ישראל במשך שנים רבות?

בטרם יצאו לדרך ממצרים נותרה להם משימה אחת וכעת שבאו להתחיל את תהליך הגאולה פנו בני ישראל אליה: "עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות וה' נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים". 

האם זה מה שעמד מול עיני ישראל בשעה שהם יוצאים ממצרים? האם זה הזמן לעסוק בביזה ולנקום במשעבדים שלהם?

אלא ששאילת הכלים הזאת תוכננה מראש על ידי ה' עוד לפני שהחל התהליך כולו וכבר שמענו על הדבר בשלב מוקדם יותר בו אמר ה' למשה: "דבר נא באוזני העם וישאלו איש מאת רעהו כלי כסף וכלי זהב",, מהעובדה שכתוב בפסוק "דבר נא" אנחנו מבינים, על פי פירוש רש"י, שזו לשון בקשה והיה צורך לבקש מהם לעשות את המעשה הזה שליבם כלל לא חפץ בו.

אבל האם ייתכן שאלוקים יצווה לשאול כלי כסף בידיעה שלא יחזרו? הרי לא הגיוני שה' יתיר להם לגנוב?!

אלא שפה עלינו ללמוד שכאשר כתובה בתורה המילה "שאל"  אין הכוונה כימנו לשאול חפץ על מנת להשיב (המקרה היחיד במקרא שהוא כך זה בפסוק: "וכי ישאל איש מעם רעהו") אלא שבמאות הפעמים שהתורה משתמשת בביטוי "לשאול" זה במובן של לתבוע ולבקש. רק במקום שכתוב בצמוד למילת ההשאלה המילה "מעם" הכוונה לשאלה כבימנו, אחרת המובן הוא תביעה למתנה.

אצלנו נאמר: "וישאלו איש מאת רעהו, ושאלה אישה משכנתה" - מכאן שלא הייתה הונאה אלוקית. יש כאן תביעה מהעם המצרי שישלם את חובו הצודק לעם העברי על השעבוד במשך כל השנים. זהו פיצוי קטן לבני ישראל על הניצול שעברו בידי המצרים במשך כל התקופה, ועל המצרים לדעת שלא נוטלים מהאדם את פירות מעשיו מבלי לשלם על כך. 

 

שבת שלום ומבורך!

 

 

חוויית השבוע שלי


תודות : לצחי מיכאלי

 

 

 

לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם