בפרשה
הקודמת, פרשת "וארא", קראנו אודות שבע המכות הראשונות שנתן ה'
למצרים. בפרשתנו , פרשת "בא", נקרא על שלושת המכות האחרונות
שהביאו סופית את פרעה לשלוח את ישראל ממצרים.
אין ספק
שהעם המצרי נענש בעונשים הכבדים בדמות אותם עשרת מכות והכל בגלל המלך הרע שלהם
שמסרב לשחרר את ישראל, אך האם המצרים זוכים גם הם לעונש ישיר על חלקם בשעבוד בני
ישראל במשך שנים רבות?
בטרם יצאו
לדרך ממצרים נותרה להם משימה אחת וכעת שבאו להתחיל את תהליך הגאולה פנו בני ישראל
אליה: "עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות וה' נתן את חן
העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים".
האם זה מה
שעמד מול עיני ישראל בשעה שהם יוצאים ממצרים? האם זה הזמן לעסוק בביזה ולנקום במשעבדים
שלהם?
אלא
ששאילת הכלים הזאת תוכננה מראש על ידי ה' עוד לפני שהחל התהליך כולו וכבר שמענו על
הדבר בשלב מוקדם יותר בו אמר ה' למשה: "דבר נא באוזני העם וישאלו איש מאת
רעהו כלי כסף וכלי זהב",, מהעובדה שכתוב בפסוק "דבר נא"
אנחנו מבינים, על פי פירוש רש"י, שזו לשון בקשה והיה צורך לבקש מהם לעשות את
המעשה הזה שליבם כלל לא חפץ בו.
אבל האם
ייתכן שאלוקים יצווה לשאול כלי כסף בידיעה שלא יחזרו? הרי לא הגיוני שה' יתיר להם
לגנוב?!
אלא שפה
עלינו ללמוד שכאשר כתובה בתורה המילה "שאל" אין הכוונה
כימנו לשאול חפץ על מנת להשיב (המקרה היחיד במקרא שהוא כך זה בפסוק: "וכי
ישאל איש מעם רעהו") אלא שבמאות הפעמים שהתורה משתמשת בביטוי
"לשאול" זה במובן של לתבוע ולבקש. רק במקום שכתוב בצמוד למילת ההשאלה
המילה "מעם" הכוונה לשאלה כבימנו, אחרת המובן הוא תביעה למתנה.
אצלנו
נאמר: "וישאלו איש מאת רעהו, ושאלה אישה משכנתה" - מכאן שלא הייתה
הונאה אלוקית. יש כאן תביעה מהעם המצרי שישלם את חובו הצודק לעם העברי על השעבוד
במשך כל השנים. זהו פיצוי קטן לבני ישראל על הניצול שעברו בידי המצרים במשך כל
התקופה, ועל המצרים לדעת שלא נוטלים מהאדם את פירות מעשיו מבלי לשלם על כך.
שבת שלום
ומבורך!
חוויית השבוע שלי
תודות :
לצחי מיכאלי
לע"נ
יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר
אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה