בכל שלב ובכל מצב – יכול כל אחד להתחיל!! מכל נקודת פתיחה: מאוחרת או
מוקדמת, מוצלחת
או גרועה – ניתן לזנק ולהגיע עד הפסגה ואל רום המעלה!!!
המבקש מן הכילי כמבקש לדוג דגים במדבר (ר'
שלמה אבן גבירול)
על ר`חיים סולוביצ'יק מסופר, שכשהיה ילד שאל
אותו אביו: "האם אתה יודע את כל הש"ס?". ענה הילד: "אם אגיד
שלא - אשקר. אם אגיד שכן - אפול בגאווה". ענה לו האבא: "עכשיו אתה גם
שקרן וגם גאוותן"..
"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", (הרב
קוק)
”עם חסד - לא קונים במכולת“. ואנו נאמר:
אולי לא קונים עם חסד, אבל בהחלט מוכרים אתו...
עם ישראל וארץ ישראל הם כמו סיר ומכסה. אין
האחד שלם בלי השני, ורק כששניהם מחוברים יחדיו יש כאן דבר שלם. [המגיד
מקוז'ניץ[
עם נבל ולא חכם. ובת"א עמא דקבילו
אורייתא ולא חכימו. פי' שקבלו התורה בלא חכמות רק באמונה. (דברי ישראל-
מודזיץ)
ענווה היא לא תסביך נחיתות או כתפיים
שמוטות. ענווה היא עשיית הדבר הנכון, מבלי להיות תלוי בדעתם של האחרים וזוהי
כריזמה אמיתית (הרב נח ויינברג זצ''ל)
טהרת הבית ( מתוק מדבש גיליון 26, הרב ברוך בוקרה
שליט"א)
סיפור שסיפר הרב יצחק זילברשטיין
שליט"א בשם הגרמ"צ ברלין: יום אחד הופיע באחד ממשרדי ה'חברא קדישא' בארץ
אשה בוכי'ה שבעלה נפטר, והיא מבקשת לקוברו בקבורה יהודית. על פי מבטאה ניכר עליה
שהיא עולה חדשה מרוסיה. אנשי החברא קדישא מילאו שאלון סטנדרטי ובו בין היתר מבררים
את יהדותו של הנפטר. ואכן, לאחר בירור קצר הוסר כל חשש, אכן הנפטר יהודי. מיד
נקבעו סדרי ה'הלויה', שאלו אם יש בנים או מלווים? התברר שאין, מדובר בזוג ערירי
בלי ילדים, עולים חדשים יחסית בלא משפחה ומכרים, ה'הלויה'
הייתה מצומצמת ביותר, בה השתתפו אנשי החברא קדישא והאלמנה הבוכייה.
כשעמדו להוריד את גופת הנפטר לקבר הפתוח,
שאלה האלמנה בקול חנוק 'אני יודעת שנוהגים לומר לפני הקבורה כמה מילים על הנפטר –
'הספד', אפשר שמישהו יאמר? 'כן' ענו, 'אבל אין כאן ביננו אף אחד שהכיר אותו לכן
איננו יודעים מה לומר' 'אם כך', אמרה האלמנה, 'תרשו
לי לומר כמה מילים, אדבר ממש בקצרה', 'בבקשה' אמרו. ואז פתחה האלמנה ואמרה: ' הערש'ל,
הערש'ל, אתה עולה עכשיו לבית דין של מעלה, ויש בליבך חשש שיתבעו אותך על כך שלא
השארת אחריך ילדים. ואני אומרת כאן ליד מיטתך, שאין לך כל סיבה לחשוש, הרי אתה,
אני והקדוש ברוך הוא יודעים, שכאשר היינו ברוסיה במשך למעלה מארבעים שנה, לא הייתה
לנו אפשרות להגיע למקווה טהרה, וכשהגענו לאמריקה הייתי כבר מבוגרת. לכן אל תדאג,
הערש'ל יקירי, לא יתבעו אותך בשמים על כך שאין לנו ילדים...
אחים יקרים, כל אנשי ה'חברא קדישא' בכו כמו
ילדים קטנים בהתייפחות עצומה ואמרו קדיש, אבל הם ידעו שהערש'ל הנפטר אינו זקוק כלל
לקדיש שלהם... כי מקומו בגן עדן מובטח...
טהרת המשפחה (הרה''ג רבי ראובן אלבז)
בתקופת השואה העמיסו הנאצים ימ''ש יהודים
רבים בתוך קרונות של רכבת בדרך למחנה ההשמדה. בין אותם יהודים היו גם אם ובתה
הקטנה בת השמונה. האם ידעה כי כנראה נחרץ גורלם ח''ו ולכן אמרה לבתה שאם הקב''ה
יעזור לה ויציל אותה ממות היא מבקשת ממנה שתשמור על צוואתה בכל מחיר. ומהי הצוואה
החשובה? האם בקשה מבתה לשנן יום יום את המילים 'טהרת המשפחה' אפילו שאינה מבינה
כלל מה היא אומרת עד שתגדל, כאשר היא תרצה להתחתן עליה להתנות עם הבחור המיועד יהא
אשר יהא כי היא מעוניינת לשמור על טהרת המשפחה שאת מהות המושג תברר אצל רב כלשהוא
ואם לאו לא תינשא לו.
אמנם באחת התחנות הבאות עת נפתחו דלתות
הרכבת לקליטת יהודים נוספים, ניצלה האם את ההזדמנות והבריחה את בתה מבלי שהבחינו
בכך הגרמנים י''ש. כעבור שנים, הילדה אשר ניצלה, הגיעה לארץ וגדלה בקיבוץ חילוני
ובקשה להינשא לבחור שאינו שומר תורה ומצוות, אך לא שכחה להציב לו את התנאי של
'טהרת המשפחה'. הבחור נרתע, אולם הבחורה אמרה כי זוהי צוואה יחידה מאמה ועליה היא
תשמור בכל מחיר. משנוכח הבחור לדעת עד כמה היא נחושה בדעתה הסכים לתנאי האמור וכן
השניים נישאו וחיו חיים חילוניים ''למהדרין'' פרט לאותה מצווה בודדת אשר האישה
שמרה עליה כבבת עיניה.
והנה אחרי שנים רבות, הבעל הקיבוצניק חלה
ואושפז באחד מבתי החולים. ליד מיטתו שכב אדם חרדי והתבונן באנשים הבאים אל שכנו
הקיבוצניק לבקרו והנה הבחין כי בין המבקרים הגיעו גם כמה אברכים חרדים, והתפלא
מניין יש לו לקיבוצניק קשר אל האברכים הללו? שכנו לחדר לא התאפק ושאל את הקיבוצניק
מי הם האברכים? ומה הקשר שלהם אליך? אלו הם הבנים שלי, ענה הקיבוצניק תשובה
מדהימה.
מנין לך בנים כאלו אשר השקפתם כה שונה
מהשקפתך ואורח חייך? תמה שכנו.
אני בטוח שזה בזכות אשתי, ענה הקיבוצניק.
היא שמרה על טהרת המשפחה באש ובמים ואני טוען שללא ספק אלו הן התוצאות. האמן לי
שיש לי מהם מלא הכף נחת על אף שדרכי שונה משלהם, יש להם נשמה טהורה וקדושה.
רבותי, עלינו להתחזק בקיום המצוות, ולפזר
הרבה צדקות, ולקרב יהודים תועים לשכנע אותם להתקרב לאמונה ולתהות על קנקנה של תורת
חיינו גם אם עדיין אינם מעוניינים לקיימה ונזכה לישועת ה' בקרוב.
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה