איזהו הגיבור הכובש את יצרו. השובר לא נאמר
להשתמש בכוחו למעשים טובים .
האמונה לאדם היא
כאוויר לגוף בכל רגע צריך לנשום אמונה, כל הסובב אותנו, כל מה שבאים אנו איתו במגע, יכול להביא להכרה חדשה בבורא... ולשם כך
נתנו המצוות... שומרים
המצוות על האדם שלא ינזק וישמע בקול יצרו.
היחסים הטובים
ביותר הם לא עם אנשים מושלמים, אלא הם מתקיימים רק כאשר לומדים לחיות עם הפגמים של
האחר ויכולים להתפעל מהתכונות הטובות שבו...
זו דרכו הרעה של היצר הרע . הוא גורם לנו לראות עד כמה החברים שלנו גרועים,
כדי שנרגיש שאנחנו ממש - אבל ממש - בסדר ...
חנפנות
סיפר ר' שבתאי
יודלביץ' : פעם אחת החמור בא לכלב ושאל: "תראה, אני
באמת עובד קשה, מה זה קשה... כמו חמור! עובד קשה כל היום... בסוף היום אני מגיע
מותש מהעבודה, שמים אותי באורווה, קצת קש.. וזהו נגמר העניין. אבל אתה כלב, לא עושה כלום רק מכשכש
בזנב, וכל היום קונים לך... בשר
ובונזו ודוגלי, ומספרה מיוחדת לכלבים, וטרינר.... איך אתה עושה את זה? תגיד לי את
האמת... גם אני רוצה..." אמר לו הכלב: "צריכים לדעת ללקק... תשמע,
כשבעל הבית מגיע בערב הביתה, אני רץ אליו, קופץ עליו, מתחכך בו, מלקק אותו, הוא
אוהב את זה והוא קונה לי. תעשה את זה גם אתה...", "תודה רבה!", ענה
החמור.
למחרת בערב בעל הבית
הגיע לאורווה לתת לחמור לאכול... החמור
נתן זינוק! קפץ על בעל הבית, השכיב אותו על הרצפה, התחכך בו, חנק אותו כמעט, ועוד
בסוף הוציא את הלשון ונתן לו לק על כל הפנים... ובעל
הבית התחיל לצעוק: החמור השתגע!!!באו הילדים של בעל הבית, התחילו להרביץ לחמור... למחרת
החמור בא לכלב צולע עם גבס, ואומר לו: "אתה חתיכת כלב! לא
רצית לגלות לי את הסוד שלך... בסדר. אבל למה נתת לי עצה שאינה הוגנת? בגללך חטפתי
מכות..." ענה לו הכלב: "תאמין לי שנתתי לך עצה
הוגנת, זאת האמת, זה בדיוק מה שאני עושה. רק מה לעשות, כנראה שבשביל ללקק – צריך
להיות כלב!"
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה