"בתופים ובמחולות"... (פרק ט"ו פס' כ) - האדמו"ר מגור, רבי אברהם מרדכי אלטר זי"ע, בעל ה'אמרי אמת', התקשה בסוגיא קשה בש"ס, הוא טרח טרחות רבות להבינה ולא עלה בידו... ואז נזכר בגמרא האומרת שכל המשמח חתן וכלה זוכה לתורה, הוא החליט לצאת ולחפש חתן וכלה ולשמחם בתופים ומחולות ויצא לשמחם... ואז אכן זכה לבהירות בכל סוגיות הש"ס. ('עלינו לשבח' בפרשתנו)
הרה"ק רבי שלמה מרדומסק אומר: אי אפשר להגיע לשום מעלה ומדרגה אם לא קדמה לה – ענוה.
הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק אומר: כל המידות כולן צריכות כוונה, חוץ ממידת ענוה. שכן ענוה, שיש עימה כוונה -שוב אין שמה ענוה.
הרה"ק רבי שלום מבעלזא אומר: שתי מידות בענוים: רואה עצמו כאין וכל העולם כאין – עניו שאינו גמור. רואה את כל העולם כיש ועצמו כאין – עניו גמור.
הדוור (פניני תורה וחסידות, גליון 51)
פעם אחת בא אדם אחד להרה''ק בעל "שיח אליעזר" מסקאליא שבגאליציע נכדו של הבעש"ט הק' , וסיפר לפניו שפרנסתו נמצא במצב קשה מאוד, וביקש ממנו שיגלה לו את המספרי שעלי למלאות בגורל הלאטער"י שעל ידו יזכה בגורל ויתעשר, ואכן הרה"ק שמע לתחנוניו ואמר לו מספרים מסויומים ועל ידם אכן זכה האיש בהגורל וקיבל את הפרס הגדול .
כיון שאשתו הרבנית שמעה ממופת זה של בעלה חרה לה מאוד על זה שאצלה בבית היה שורר רעב ולא היה לה פרנסה, ואמרה לבעלה הנה אם אינך יכול להועיל בפרנסתנו כשאינך יודע את המספר שיעלה בגורל איני יכולה לטעון שום טענה, אבל כיון שאתה ידעת את המספרים הנכונין חמתי עליך שאתה מסרת לאיש אחר ולא מלאת אתה את המספרים האלו שעל יד היינו זוכים לפרנסה ברווח לאורך ימים.
אמר לה הרה"ק מסקאליא, אמרי נא לי הדוור של עירנו המביא את המכתבים לתושבי העיר הוא אדם עשיר או עני, וענתה לו הרבנית וכי מהיכן שיהיה יכול להיות עשיר הרי בקושי מקבל כמה מטבעות שחוקות לכדי פרנסתו, המשיך ואמר לה, ואיך יכול להיות שאינו עשיר והרי הוא מביא כל יום סכומי אדירים לתושבי עירנו וממילא לא יתכן להיות שהוא עצמו יהיה עני. אמרה הרבנית והרי הכסף הזה הנמצא בידו אינו שלו, אלא הוא שליח בלבד להעבירו מאדם אחד לשני, מיד אמר לה בעלה הצדיק גם אני כאותו אדם המביא מכתבים גם אני עלי להעביר דברי מסוימים לשאר אנשים ואין הדברים הללו שייכים אלי שאוכל לקחת לעצמי .
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה