"דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירות" (יד, ב) - משה נצטווה לדבר אל בני ישראל לעשות תשובה, "וישובו". ועיקרה של התשובה לעשות חניה על יד הפה, שלא לתת לפה יותר מדי חירות. (ר' משה מקוברין)
ה' ילחם לכם ואתם תחרישון (יד.יד). הרה"ק רבי מאיר מפרמישלאן זי"ע היה אומר: אמנם ה' הוא הנותן לחם לכל בשר (ילחם מלשון לחם), אולם ואתם תחרישון! – עליכם לעשות השתדלות – לעבוד ולחרוש...
'והגדת לבנך'' (יג ח) רומז הכתוב, שאם יאמר את ההגדה, דהיינו סיפור יציאת מצרים – יזכהו ה' שיגיד לבנו. (אור החיים הקדוש)
יש כלל בחיים: מי שמזמין פיצה מקבל פיצה!!!! ומי שמזמין עיניים... ... ... מה הוא מקבל??? עיניים!!!!
הכנסת אורחים בהידור (סיפורי צדיקים, גליון 139)
תלמידים שהו בבית הגה"צ רבי איסר זלמן מלצר זיע"א, הסתכל אחד מהם מהחלון ונדמה היה לו כי מרן הגה"ק מבריסק זיע"א עולה במדרגות הבית. הזדרז התלמיד והכריז: רבינו, הרב מבריסק עולה עתה לבית. מיד נחפז ר' איסר זלמן, וילבש לכבוד האורח את מעיל השבת שלו, ויצא במרוצה אל המדרגות כדי להקביל פניו, עד מהרה הוברר כי טעות נפלה כאן, האיש היה אדם פשוט שבמראהו החיצוני דמה לרב מבריסק, אולם התלהבותו של ר' איסר זלמן לא פגה, ולא חלפה יראת הכבוד לכבוד האורח הגדול, הוא המשיך להתנהג כאילו הרב מבריסק הוא אורחו, הכניסו בכבוד גדול לביתו, הושיבו בראש השולחן ושאל ממנו ברגשי הכנעה וכבוד, במה אוכל לכבד את האורח החשוב? אולי יטול ידיו לסעודה, ואם לא באיזו שתיה נכבדה, האורח נדהם והתנצל, חלילה לו לרבינו לטרוח בשבילי, מטרת ביקורי היא לבקש המלצה מאת מעלת כבוד תורתו, מאחר שעומד אני לנסוע בקרוב לחוץ לארץ כדי להשיג כספים להשיא את בתי.
תיכף ומיד ובכל יראת הכבוד, נטל ר'איסר זלמן גליון, נייר ועט, וערך מכתב חם ונלהב למען האיש. כאשר עזב היהודי את הבית, עמד ר' איסר זלמן ללוותו וירד עמו את כל מדרגות ביתו עד לרחוב. כשחזר שאלוהו בני ביתו ותלמידיו בתמיהה רבתי: "כל כך למה?" השיבם ר' איסר זלמן, באמת מצות הכנסת אורחים מצוה גדולה היא, מצות כיבוד אדם מישראל יקרה וחשובה עד מאד, עד שמן הצדק היה להתנהג עם כל אדם מישראל יהיה מי שיהיה כמו עם תלמיד חכם מופלג, כדרך שכיבד אברהם אבינו את אורחיו המלאכים בעת שחשבם לערביים, אלא מאי המשיך ר' איסר זלמן ואמר, בעוונותינו הרבים נעשו המצוות מזולזלות בעינינו, ומתוך כך באים אנו לידי הפליה בין יהודי אחד למשנהו, אולם עכשיו כאשר סיבבה ההשגחה העליונה והתכוננתי לקבל את פני גאון הדור ולחלוק לו כבוד מלכים, האם עלי לחדול מן הכוונה הטהורה לקיים מצוות הכנסת אורחים בכל ההידורים לאחר שנתבררה הטעות? האם עלי להפסיד את המעשה הטוב והראוי אך ורק משום שהאורח הינו יהודי פשוט?
זאת ועוד, מי יאמר שהוא אכן אדם פשוט, האם יודעים אנו להעריך כדבעי אדם מישראל. לבסוף הפטיר ואמר אם קצבו משמים ליהודי זה כבוד במידה גדושה כמו שמגיע לרב מבריסק הרי בהכרח שסוף הכבוד הזה לבוא אליו.
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה