הָיֵּרא ֶאת דבר ה' ֵּמַעְבֵּדי ַפְרֹעה ֵּהִּניס ֶאת ֲעָבָדיו ְוֶאת ִּמְקֵּנהו ֶאל ַהבתים: רמז נפלא טמון כאן בפסוק – אומר הרבי מויז'ניץ, בעל ה"אמרי חיים", והוא: " ַהָיֵּרא ֶאת ְדַבר ה'" – אדם שהוא ירא שמים,– הוא אינו נותן לילדיו ולבני ביתו להסתובב ברחובות, " ֵּהניס ֶאת ֲעָבָדיו ְוֶאת ִּמְקֵּנהו ֶאל ַהבתים" ִּ כי דואג הוא לחינוכם היהודי השלם
יין ישן משביח והולך רק אם בתחילתו היה יין טוב, אבל אם מתחילתו היה יין גרוע, ככל שהוא מתיישן הריהו הולך ומחמיץ. גם הזיקנה מעלה היא, אלא שהדבר תלוי במה שהיה האדם בצעירותו
יכולת היא שום דבר בלי הזדמנות
"ילדים קטנים - צרות קטנות, ילדים גדולים - צרות גדולות",
אחוזי תשואה
מידי יום שלישי, נחשפים מאות אלפים לריבוע צהוב קטן שמתפרסם בעיתון ומזהיר מהשקעות נדל"ן בארה"ב. מסתבר שלצד האפשרויות הבלתי מוגבלות שמציע שוק הנדל"ן בארה"ב, הוא טומן בחובו גם סיכונים. סיכונים למי שלא מתמצא בתחום. כמו ש. אברך שנחשף לנושא לפני מספר שנים. אז החל ה'טרנד' בעקבות נפילת הנדל"ן הגדולה בארה"ב שאפשרה לרכוש נכסים במחירים מגוחכים.
ש. איננו טיפוס עסקי, הוא בסך הכל חיפש 'השלמת הכנסה' ומצא זאת בדמות השקעת כל חסכונותיו שעמדו על 40,000$ ברכישת דירה היכן-שהוא בארה"ב. לאחר ניכוי הוצאות נשאר לו ביד מידי חודש 500$ מהשכרת הנכס, המגלם הכנסה יפה של %15 לשנה! חלפו מספר שנים, וחלק ניכר מההשקעה כבר חזרה אליו. בשלב זה החלו הוצאות הבר מצוה של בנו, לצד הוצאות נוספות, לנקוש בעורפו. הוא סירב בתוקף לגלגל הלוואות בחוסר אחריות והחליט למכור את הנכס. בסך הכל הוא כבר הרוויח עליו יפה, לא רע לאפשר כעת גם לאחרים להרוויח... אבל האחרים לא מיהרו לבוא!
ניסה לעניין מתווכחים בנכס, אך אלה לא גילו ענין. בצר לו פנה לאנשים פרטיים עד שהגיע לאיש עסקים שאודותיו נסוב סיפורנו... איש העסקים השיב "נבדוק" ומיד יצר קשר עם חברת בדיקת נכסים הקבועה עמה הוא פועל בארה"ב. מסר להם את פרטי הדירה והמתין לתשובתם. ...שמיהרה להגיע: זירו! (0) אין לנכס "שוק". כיצד זה ייתכן? והלוא הנכס מניב תשואה קבועה של %15?! התשובה פשוטה: הנכס ממוקם בשכונת עוני, שלא לומר שכונת פשע. מבחינת שכירות אתה יכול להרוויח עליו יפה, כל עוד התמזל מזלך וזכית בשוכר נורמלי שמשלם. אך ביום שהשוכר יעזוב - בתקווה שהוא השלים את כל התשלומים - תתקשה למצוא שוכר נורמלי אחר. כך שמבחינת שכירות הבית שווה - למי שכבר רכש את הבית ומצא במקרה שוכר טוב. אך מבחינת שוק נדל"ן אין לבית ערך ריאלי. שכן למרות שהוא לכאורה "שווה", אף אחד לא ירצה לסכן את כספו ולהשקיע במקום.
את הסוד הקטן הזה לא ידע ש. כאשר השקיע שם את כל חסכונותיו. נכון. הוא יכול כעת להמתין עד שכל השקעתו תחזור אליו דרך השכירות, אך הוא נזקק לכסף מיידי, הוא גם לא יודע כמה זמן ימשיך השוכר לשהות בבית. בנוסף, כאשר הבין שמדובר בהשקעה לא טובה החליט לברוח מהעסק. מלבד האמור גילתה החברה שעל הבית רובץ חוב של 9,000$ עבור ארנונה, כך שגם אם יצליחו למכור את הבית יקוזז הסכום מהתשלום. כמובן שאיש העסקים לא מצא טעם להיכנס להשקעה כה "מוצלחת".
* * *
"אני מתחנן בפניכם; התוכנית הזו תוכל להעמיד את הבית שלי - תרתי משמע - על הרגליים!" היה זה אברך שניצב במשרדי גמ"ח מרכזי וביקש לזכות בהלוואה ענקית בתנאים מועדפים. הוא פירט את הרקע הכלכלי שלו ונימק שמה שמונע ממנו חיים נורמליים אלו תשלומי השכירות. אם יהיה לו בית משלו ילכו התשלומים למשכנתא, ובתוך מספר שנים ייחלץ ממעגל של עוני מחפיר. מיודענו איש העסקים ניצב שם 'במקרה' ושמע את תחנוניו. הסיפור נגע לליבו והוא ביקש לשמוע מהאברך כיצד יוכל לעזור לו. "אני לא מחפש ולא מבקש תרומות!" קבע האברך את הבסיס שמעליו תתפתח השיחה הפורייה ביניהם בדקות הקרובות. "אחשוב כיצד לסייע" סיים את השיחה ואז הבזיק במוחו רעיון: ארכוש את הדירה בארה"ב מש. בסכום הפעוט שהיא שווה, ותשלומי השכירות יהיו קודש לסייע לאברך הזה. הוא חזר לש. והתעניין אם הצעתו למכירת הנכס עדיין אקטואלית. ונענה, 'אקטואלי ביותר' - אף אחד הרי לא מוכן לקנות! 'אני מוכן!'הפתיע איש העסקים. ש. שאל: בכמה? 'בכמה שהיא שווה'! בדיקה מעמיקה של החברה בארה"ב גילתה שהערך הוא 22,000$ כלומר 13,000$ לאחר קיזוז חוב הארנונה. ש. חישב את תשלומי השכירות שכבר הספיק לקבל על הדירה והחליט שמשתלם לו למכור במחיר כזה. הדירה החליפה בעלות ומידי חודש סייע התשלום למשכנתא שנטל האברך מחוסר הדיור.
* * *
באותה תקופה פנה מכר אל איש העסקים והתעניין אם יתאפשר לו להלוות 240,000 ₪. המכר משמש כדירקטור בחברה גדולה ובידו צ'ק על שמו מאותה חברה מבוססת ואמינה שתאריכה נקוב שלושה חודשים קדימה. 'אין לי סכום כזה נזיל' השיב. פנה הדירקטור לחברה לניכיון צ'קים ונדהם לשמוע שהם גובים "בין שישה לשמונה אחוזים לחודש". חישוב מהיר גילה שבתום שלושה חודשים, יישאר אצלם רבע מהסכום. תוסיף לכך מיסים ותישאר עם סכום מגוחך.
חזר הדירקטור אל איש העסקים והציע להלוות לו את הסכום בתמורה ל-%2 בחודש - כפוף ל'היתר עסקה' כדת וכדין. מיודענו הזדעזע ונתקף בבעתה: אתה מציע לי לעשות כסף ממצוקה של בן אדם?! ועוד עם 'היתר עסקה' – שארגיש שהמעשה הזה מותר ואף אחוש שעשיתי מצוה?... ובכלל; האם סירבתי להלוות לך בגלל שלא הצעת לי אחוזי רווח?!
* * *
כסף נזיל אמנם לא היה לו - אבל קשרים היו לו! השקיע מאמץ והצליח לסייע לדירקטור בהשגת הלוואה נוחה. כל זה התרחש בצהרי היום, כאשר בערב הוא מקבל טלפון מארה"ב. להבות אש ליחכו את מבנה הדירות בו שכנה הדירה שהוא רכש מש. הדיירים אמנם הספיקו להימלט בעור שיניהם לפני שלוחמי האש הגיעו, אבל מהבניין - שרובו היה עץ - לא נותר כלום. השרידים שנותרו מיועדים להריסה. אך אל דאגה. על הדירה יש ביטוח (כל הבתים בארה"ב מבוטחים) על סך 50,000$ מהם יש להפריש 5,000$ דמי טיפול. יוותרו אם כן 45,000$ - כולו רווח!...
איזו זכות עמדה לו, האם העזרה לדירקטור בהשגת ההלוואה, חוסר הרצון לקחת ריבית בהיתר-עסקה? האם העברת תשלומי השכירות למשכנתא של מחוסר הדיור? ואולי שניהם יחדיו? כך או כך הוכח בפעם האלף ש'שומר מצוה לא ידע דבר רע'!
חוויית השבוע שלי
http://h-y.xwx.co.il/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה