אמרי שפר א' אדר א' ה'תשע"ו

 

אין בין לב נשבר לעצבות – אלא כחוט השערה (ר' אברהם מסוכטושב)

     

  הרה"ק רבי אברהם מסוכצ'וב אומר: אילו היו הנרדפים יודעים את הטובה שעושים עימהם הרודפים, היו הם רודפים אחריהם ונושקים שולי גלימותיהם. 

"והיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה... ופניהם איש אל אחיו" (שמות כה,כ). אדם מישראל צריך שיהיו בו שתי התכונות: "פורשי כנפיים למעלה", שימריא אל על, שישאף למדרגות נעלות; ועם זה "ופניהם איש אל אחיו", שיראה את אחיו בצרתו ובמצוקתו ושיהיה תמיד נכון לעזור לו. (עיטורי תורה)

 

 ''ועשית שניים כרובים" (שמות כה,יח). מפרש רש"י: "דמות פרצוף תינוק להם". אף החכם הגדול ביותר נדרש לחוש כלפי לימוד התורה כאילו הוא נער, מתלמד ומתחזק. (רבי שמחה-זיסל מקלם)

הסוד שנתגלה במטוס

     הצעיר האיראני ישב במטוס לצידה של אימו. הם היו בדרכם לישראל, שבה הייתה האם אמורה לקבל טיפול רפואי. הוא עצמו התכונן להמשיך לווינה שבאוסטריה, ללימודי מוזיקה באקדמיה המלכותית. הדבר היחיד שידע על היהודים היה ש"היהודים בגדו באלוקים, והוא נטש אותם ובחר במוסלמים". בעיצומה של הטיסה אמרה לו אימו שתי מילים שעתידות לשנות את חייו: "אני יהודייה". הצעיר הביט באימו, וזו המשיכה: "בעם היהודי הילדים הולכים אחרי האם". הוא מחה: "אני מוסלמי, ומוסלמים הולכים אחרי האב". באותה שעה לא ייחס לדברים משמעות מיוחדת. אך כשדרכו רגליו על אדמת ארץ הקודש חש דבר מה שלעולם לא ישכח. עוד נשוב לרגעים האלה שנצרבו בזיכרונו.

דור שביעי למנגני 'טאר'

     עד גיל שש-עשרה גדל סעיד מאני כמוסלמי אדוק בטהראן שבאיראן. אביו היה מוסלמי סוּפִי, ולצד עיסוקו בדת נחשב מוזיקאי בחסד עליון. "גדלתי בבית מוזיקלי", מספר סעיד. מוריו ראו בו ילד פלא. בהיותו כבן שש-עשרה סיים תואר שני במוזיקה. הוא התמחה בנגינה בכלים פרסיים מורכבים ובהם ה'טאר' – כלי פריטה איראני, הדומה לגיטרה. "אני דור שביעי, בן אחר בן, שמנגן בכלי הזה, כבר מאתיים ושבעים שנה", הוא אומר. באותה עת מתחילות הפגנות הסטודנטים הסוערות נגד משטרו של השאה הפרסי. האווירה ברחוב נעשית קשה ואלימה. כמה מחבריו של סעיד נהרגים. בעקבות המצב הבלתי-יציב מחליטים הוריו של סעיד לשלוח אותו ללימודים בווינה, וכך הוא מוצא את עצמו עם אימו במטוס.

אצל שיח' בעזה

     כשדרך לראשונה על אדמת ארץ ישראל מילאה אותו תחושה בלתי-מוּכרת. "משהו בתוכי צעק: 'אתה נשאר כאן ולא עוזב. זה המקום שחיפשת כל החיים'", הוא מספר. סעיד מחליט להישאר בארץ ולוותר על הלימודים היוקרתיים בווינה. עדיין הוא מחפש את דרכו. הוא אף מבקר מעת לעת אצל שיח' בעזה וחוקר את ההבדלים שבין היהדות לאסלאם. בתוך כך מתחוללת המהפכה באיראן. אביו נרדף על-ידי המשטר החומייניסטי וכעבור זמן קצר נפטר. סעיד מחליט להיות יהודי. הוא מבשר על כך לאימו. "היא ממש שמחה, וכעבור זמן לא רב הלכה לעולמה", הוא אומר.

לומד ומנגן

     אט-אט הוא מתקרב לשורשיו היהודיים. את השם סעיד הוא מחליף לשם עברי, אייל. בהיותו בן עשרים ושמונה הוא מבקר בפעם הראשונה בבית כנסת. לאחר מכן הוא מתוודע לתפילין. ככל שהוא מתקרב הוא מבין שהיהדות גדולה ורחבה וצריך ללמדה ברצינות. הוא מקדיש שנים ללימוד התורה, ועד היום הוא לומד בכולל בחולון.

     כיום הרב אייל מאני (55) מתגורר באשדוד, נשוי ואב לשישה ילדים. בעת האחרונה הוא חוזר למוזיקה, במסגרת להקת 'מכילתא', וזוכה לקדש שם שמים. הוא החליט לנצל את המתנה המוזיקלית הנדירה שקיבל מבורא עולם. האיש ששר בעבר יצירות מוסלמיות, שר כיום על כמיהה לבית המקדש ולביאת המשיח.

     

חוויית השבוע שלי

http://h-y.xwx.co.il/