ברוב הקניות וברוב האירועים שלנו, אנחנו מוצאים הרבה
יותר כסף מהנצרך, וזה רק בגלל האחרים, מה הם יגידו, ואיך יסתכלו עלינו, ואיך הם
יתייחסו אלינו, בקיצור חיים בבזבוז נוראי רק בשביל הרושם, ולא בשביל צרכינו
האמתיים, ולכן נכנסים לחובות , או עובדים שעות על גבי שעות ולא רואים את בני הבית,
ואין זמן או כוח לילדים כי חוזרים מותשים לגמרי מהעבודה המאמצת, לכן הבה נחיה רק
לפי מה שנצרך לנו באמת, נקודה. (יונתן ריינר)
הגר"מ שטרנבוך, לא גדלים תלמידי חכמים מברכות, אלא מחינוך והשקעה
ותפילות של ההורים.
המוח האנושי הוא
"ספק" התירוצים הגדול ביותר. וכשהאדם סומך על שיקול דעתו הבלעדי הוא
עלול להגיע לדברים חמורים מאוד.
טוען החפץ חיים, מי שלא מתאמץ כראוי במלחמת
היצר, אז גם הקב"ה לא יעזור לו, וברור שהיצר ינצח אותו, וזה יהיה באשמת האדם.
הניצול ה"עשירי" )להגיד(
אספר לכם עוד מעשה על
"והייתם לי סגולה מכל העמים". )בחיוך(,
הזמן שלי הסתיים, אבל 'מעשה' הרי לא נכנס בחשבון של הזמן... נאחר מעט, לא נורא. מעשה
ששמעתי בעצמי מפיו של בעל העובדה בליל שבת - לאחר הדרשה ב"זכרון משה". בליל שבת לפני יותר משלושים
וארבע שנים, דיברנו אז בדרשה, גיוואלד, על "הפסד מצוה כנגד שכרה",
דיברנו איך לכאורה אדם חושב שהוא הפסיד על ידי המצוה שעשה , אך בסופו של דבר
הוא רואה את השכר "שכר מצוה". ולפעמים עוד זוכה ומקבל מלא חפניים שכר
מצוה, עוד בעולם הזה.
לאחר הדרשה בא לקראתי ושאל: "אולי
רוסי?" כלומר האם אני רוסי?.
" לא, אינני רוסי נולדתי במאה שערים". "אבל אני מרוסיה, ואספר לרב
שבדרון עובדה", אמר. כריתי אוזן לדבריו: כאשר הרגו את הצאר
ניקולאי ימ"ש, התגוררתי ברוסיה, ואז היתה ברוסיה חצי שנה של גן עדן כביכול.
(הצאר היה אכזר רוצח וכל מה שאתם רוצים, ולאחריו קמו הסוציאליסטים בראשותו של
הנשיא קרינסקי, נתנו לסחור ללא הגבלות, פלאי פלאים - אנשים יצאו מכליהם
ובאמת הרויחו ממון רב). פרנסתי היתה ממסחר בבורסה. אוהו, סחרתי בזהב ובמרגליות - מבוקר עד ערב,
והרווחתי יפה.
בוקר אחד, יצאתי מביתי בשעה שמונה לאחר
תפילת שחרית, בדרכי לבורסה. אני בדרכי עם מזוודה קטנה ביד. היה בה
ממון רב. כאשר צעדתי כך ברחוב, לפתע שמעתי מאחורי קול קורא: "עשירי!
עשירי!". קול זה לא היה מצוי רבות במחוזותינו, נו, יהודי מבקש "עשירי" הסבתי את
ראשי, פניתי מדרכי, חזרתי לאחורי והוא הסביר: "יש לי יארצייט של אבא, יום
הזכרון שלו, אולי תיכנס לביתי להשלים מנין?" הסכמתי. נכנסתי אחריו לחצר. הלכתי עד פתח הבית
ונכנסתי, ואז כביכול נהיה לי חושך בעינים: ארבעה אנשים היו שם. "עשירי?!" שאלתי
בתמיהה: "אתה אמרת שאני עשירי, והנה אני חמישי, אני הולך! )למה רימתני)" הכרזתי. אתה לא תלך!". נעמד בפתח הדלת
והתחנן: "כאשר יהיה לך יארצייט גם אתה תתנהג כך...". כאשר שמעתי דיבורים
כאלו, רחמתי עליו, חשבתי: "טוב, נו, מה אפשר לעשות, אני כבר כאן, אמתין עד
שיהיו עשה אנשים, שיאמר קדש על אביו"
. ישבתי
על קצה הכסא, בקוצר רוח. הוא יצא לחפש. מסתבר שגם לאחרים אמר "עשירי", עד שלאחר כרבע שעה בערך, נאספו
עשרה. חשבתי לתומי שהנה בעוד דקה אני הולך לבורסה,
האיש יאמר קדיש וגמרנו, אך לא, הוא החל "הודו"
... . "שחרית?!" שאלתי.
" כן! שחרית!" השיב. חשבתי שאני מתפקע. קמתי
לצאת. והוא נעמד שוב בפתח הבית: "ר' יהודי אתה לא הולך, יש לי יארצייט של
אבא!" התיאשתי והרהרתי: "אאחר שעה למסחרי, אפסיד כסף, למען מצוה עם
יהודי וגמרנו". התיישבתי על מקומי. כאשר התפילה
הסתיימה בירך אותי בכל הברכות וב"יישר כח!" וכמובן שכעת לאחר המצוה כבר
לא התחרטתי על מה שעשיתי. יצאתי שמח וטוב לב (שמעתי כן מהרבי שלי, ר' אהרן קצנלבויגן - אומר ר' שלום - כי כלל
ידוע הוא, שקודם המצוה יש יצר הרע, אבל לאחר המצוה, גם אם תתנו לאדם חמישים אלף
שקל הוא לא ימכור אותה). הייתי שבע רצון. צעדתי עם המזוודה לעבר הבורסה. כאשר
ההתקרבתי, כמאה מטר לפני הכניסה ניגש אלי אדם ולחש לי בסערה:
" הסתלק מכאן, הורגים בבנין הבורסה!
רוצחים!, ברח!" - היה זה הבוקר שהקומוניסטים עלו לגדולה. הם נכנסו דבר ראשון
לבנין הבורסה - "וכבר הספיקו להרוג שבעים סוחרים עשירים" אמר לי האיש
ודחק אותי אחורה. הפניתי ראש ונעלמתי על נפשי".
"אז
אני אומר לרב" - סיים את סיפורו "הפסד מצוה כנגד שכרה":
"אחרתי חצי שעה , הפסדתי - 'הפסד
מצוה' - ומה קבלתי בשכרה? - את החיים! קיבלתי חיים. ועד היום כאן בזכרון משה אני
חי לאורך ימים". הקב"ה יעזרנו להיות עם
סגולה לה', ונקיים את המצוות ברווחה, בבריאות ובחיים ונזכה כולנו לחיים ולשלום,
לתשובה שלימה, לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן, חזק וברוך
..
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה