אין הולכים לבית הכנסת אלא
עם הילדים יחדיו! "ואני והנער נלכה עד כה", "וילכו שניהם
יחדיו" ,"כי איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי?!"
אינני
יודע כיצד ילחמו במלחמת העולם השלישית , אבל הרביעית תתנהל
במקלות ואבנים.
אנחנו
יכולים לסלוח בנקל לילד שפוחד מן החושך, הטרגדיה האמיתית בחיים
מתרחשת כאשר אדם מבוגר פוחד מן האור.
בשמחה
ובצחוק יראה הזמן קצר, בדאגה ובצער, יראה ארוך. (ר' יצחק אברבנאל)
גחלת לוחשת (עוגת פר''ג
- פרשת משפטים)
איש אחד שנהג להשתתף
באירועי משפחה בקביעות, הפסיק להגיע לאירועים ללא הודעה מוקדמת. לאחר מספר שבועות,
החליט אחיו הצעיר לבקרו. היה זה לילה מאוד קר. האח הצעיר מצא את אחיו יושב מול אח
בוערת. האש הדולקת הייתה חמימה ומזמינה. האיש לא הבין את סיבת ביקורו של האח הצעיר
והזמין אותו לשבת לידו, בכיסא נוח, מול האש. האח התיישב בשקט וחיכה... שקט
עמוק שרר ביניהם. שני הגברים רק התבוננו באש, בריקודי הלהבות מסביב לעצים הבוערים.
כעבור מספר דקות, בחן האח הצעיר את הגחלים, ובזהירות רבה בחר באחד הבולטים מהם. אט
אט הוא הרחיק אותו מהאש, חזר לכורסתו, נשאר לשבת והמתין... המארח התבונן בתהליך,
מרותק למהלכו של אחיו הצעיר. אט אט החל הגחל לדעוך – תחילה איבד ברק, ואחר כך כבה
כמעט לחלוטין. תוך זמן קצר, מה שהיה קודם חגיגה של אור וחום, הפך להיות גחל מכוסה
שכבה של אפר מת שחור וקר, ואף לא מילה נאמרה בין שני האחים מתחילת הערב. בשלב
מסוים, החל האח הצעיר להתכונן לעזיבתו לביתו. הוא החזיר את הגחל הקר וחסר התועלת
למרכז הלהבות. כמעט מיד הגחל חזר לבעור, כשהוא ניזון מהאור והחום של הגחלים
הסמוכים לו.
כשעמד האח הצעיר ליד הדלת, אמר לו מארחו: "תודה על ביקורך, ועל השיעור הנפלא
שלימדת אותי ... יש להזכיר לבני המשפחה שהם
מהווים חלק מהלהבה, וכאשר הם מתרחקים, הם מאבדים מהברק שלהם. כל בני המשפחה הם
האחראים לכך שהלהבה של כל אחד תשאר דולקת, כך שעליהם לעודד את החיבור בין כולם,
כדי שהאש תהיה חזקה, בוהקת ומחממת. משפחה היא לא רק קשר דם. משפחה היא חברות אנשים
שאתה עובד איתם וקירבה עמוקה בין אנשים באשר הם. ואיש פשוט אומר אל תתנו ללהבה
לדעוך, חבקו חזק את כל מי שקרוב לליבכם, אל תכנעו למרחק, אין זה משנה אם המשפחה
שלכם נמצאת בצד השני של המדינה או בצד השני של הבית, עליכם לשמור על להבת המשפחה
דולקת על מנת שהאש שבתוככם תמשיך לבעור. ותאהבו תמיד כי החיים קצרים...
חוויית השבוע שלי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה