אמרי שפר ח' אדר ה'תשע"ז

 אחד מארבעת הדברים שחז”ל אמרו שצריכים הם חיזוק בכל יום, ואולי הדבר העיקרי מביניהם, הוא תורה. התורה היא מפת הדרכים שלנו למימוש ייעודנו הרוחני הפרטי בעולם, ואל לנו לסמוך על כך שהחיים לפנינו והזמן ממתין לנו מעבר לפינה.

    אין להתפלל בסידור שהודפס בשבת, ואפילו שנעשה על ידי פועלים נכרים,  שזה מאוס לדבר מצווה וכל שכן לתפילה, שצריכים לתפילה סנגורים טובים, כדי שישמע הקב"ה את התפילה. ולכן לא יתפלל על ידי דבר שיהיה בו קטרוג ח"ו. (ולא עוד אלא שאף צידד לומר שבדיעבד לא יצא ויצטרך לחזור ולהתפלל אמנם אינו מכריע כן למעשה) (רבי משה פיינשטיין זצ"ל, בספרו "אגרות משה" (או"ח ח"ב סי' יז)

     בהלכה זו של "כתית למאור ולא כתית למנחות" טמון לקח מוסרי חשוב, שאותו מביא "מעינה של תורה" בשם ספר "חשבה לטובה": צריך אדם להיות כתית ושבור לב, אולם אסור ששברון הלב שלו יביא אותו לידי עצבות ואזלת יד, משום שאדם המרגיש כך, עלול לחוש שבין כה וכה אין למעשיו שום ערך, ולפיכך הוא יבחר לשבת בחבוק ידיים ולא לעשות מאומה, אלא – שברון הלב והכניעה אמורים לעורר בלבו של אדם רצון לפעל ולעשות. וזהו שאומר הכתוב: "כתית למאור – ולא כתית למנחות", עליו להיות כתית ושבור כדי להגיע לידי מאור, ולא כדי לשקע בעצבות ובמנוחה מתוך אזלת יד.

     גם בפורים - מנהג ישראל תורה - להתחפש בבגדים שונים מכל ימות השנה. מדוע? אחד מן הטעמים הוא שאנו רוצים להטמיע בקרבנו את המסר שהבגדים אינם משקפים נכונה את המציאות, וכמו שיודעים אנו בפורים שזו רק תחפושת, כך ילווה אותנו מסר זה לאורך השנה כולה.

דבר אמת (פניני עין חמד, גיליון 626)

     אין ספק, כי התייעצות עם 'דעת תורה' היא צריכה להנחות אותנו. אל לנו לסמוך על דעתינו, שכן לעיתים ייתכן מאוד כי בראיה שלנו נחשוב, כי הדבר הנכון לעשות הוא דבר אחד וכאשר נתייעץ עם 'דעת תורה' נקבל תשובה אחרת לחלוטין.

     לפנינו מעשה אותו סיפר הגאון ר' רפאל שמואלביץ זצ"ל ( ששימש מראשי ישיבת מיר ומראשי מערכת האנציקלופדיה התלמודית ושהיה נין לסבא מנובהרדוק ונכד לסבא מסלובדקא ובן הגאון ר' חיים שמואלביץ). אחד מהתלמידים , שלמד בישיבתנו, על אף שהגיע לפרקו,  לא הצליח לצערנו למצוא את זיווגו . השנים חלפו ועל אף שפנה למספר שדכנים, ההצעות השונות לא עלו יפה והוא נותר רווק.  כשהגיע לגיל שלושים ושבע! הוצעה לו הצעת שידוך מצוינת. מדובר בנערה כבת עשרים ושמונה , הצעירה ממנו בתשע שנים, ואף הוברר לו, כי היא בעלת מידות טובות, צנועה ויראת ה'! . לפני שיצא הבחור לפגישה, הוא הגיע אליי ו ביקש להתייעץ עימי: "כבוד הרב, עומד אני להיפגש אי"ה היום עם נערה, הצעירה ממני בתשע שנים, ומבקש אני לדעת במקרה ובמשך הפגישה היא תשאל אותי לגילי ". וכאן הפנה הבחור את מבטו אליי ושאל: "האם מותר לי לעגל את הגיל שלי ולומר , שהנני צעיר בכמה שנים מגילי האמיתי על מנת שלא תירתע מגילי !? כמובן, אם הפגישות יתקדמו לצעד רציני, אספר את האמת לגבי הגיל " . שמעתי את שאלתו ואמרתי לו , שלעניות דעתי יכול הוא להנמיך ולעגל במעט את הגיל שלו, על מנת שהגיל, שהינו דבר פחות חשוב ממידות ותכונות, לא יעכב את המשך הפגישה, ובגינו תחליט הבחורה, כי הוא אינו מתאים בעבורה בגין גילו המבוגר . בטרם סיימתי את דבריי, אמרתי לו ' : היות שהיום בצהריים הנני מתעתד להגיע לבני ברק, ובעז"ה אכנס עבורך אל מעונו של מרן הגאון הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן שליט"א, אעלה את שאלתך ואבקש לדעת, מהי 'דעת תורה' ואשיבך דבר, כפי שייעץ רבנו.  

     הגעתי בצהריים לבני ברק ונכנסתי לביתו של מרן. הצגתי בפני הרב את שאלת הבחור ואת דעתי בעניין זה. הרב שמע את הדברים ולהפתעתי המרובה ענה לי כדברים הללו "ראה, חיסרון אחד כבר יודעת הנערה על הבחור, והוא שהבחור הינו מבוגר. לא כדאי , שהיא תגלה עליו עוד חיסרון, והוא שהבחור גם שקרן!  ". ואז המשיך מרן ואמר: "הרי אם הנערה תשאל את הבחור מה גילו, אין היא שואלת זאת , מפני שאינה יודעת מה גילו, הרי וודאי היא כבר בדקה זאת והסכימה לצאת עימו על אף גילו . " " אלא ודאי, כי כוונתה בשאלתה בן כמה הוא, היא מפני שהיא יודעת , שבחורים מבוגרים בגילים שכאלו מרבים לעיתים בשל גילם, שלא לומר את האמת ומשנים מגילם ??אמיתי ולעיתים אף עלולים להפחית מספר שנים לא מועטות מגילם" . "ועל כן", המשיך רבנו, "במקרה שהיא תשאל לגילו, כל כוונתה בשאלה זו היא כדי לבחון אותו , האם אומר אמת או שמשקר, וממילא לא כדאי לו להתגלות כשקרן", סיים הרב.  נדהמתי מתבונתו של מרן הרב שטיינמן, שראה את מהלך הדברים אחרת ממני לגמרי. התקשרתי מיד לבחור והעברתי לו את דברי מרן הרב שטיינמן.  הבחור ששמע את דברי מרן החליט , שאכן יאמץ את דעת תורה ויאמר את האמת בכל מצב! בדיוק כפי שיעץ הגאון שטיינמן .

     הפגישה החלה, ואכן כבר בתחילת הפגישה שאלה הנערה ממש בשאלות הראשונות לגילו של מיודענו, הלה השיב את גילו המדויק . ב"ה, הפגישה צלחה, והללו החליטו להיפגש בשנית.  השניים נפגשו מספר פגישות ומצאו התאמה טובה ביניהם לאחר זמן קצר החליטו בשעה טובה להקים את ביתם זה עם זו! . בינתיים, בתקופת האירוסין, סיפרה לו הכל , כי אכן עוד לפני שנפגשו, בזמן הבירורים ההדדיים, בדקה היא את גילו המדויק של הבחור ! וגילתה לו, כי הסיבה היחידה ששאלה אותו בפגישה הראשונה לגילו, היה אך ורק כדי לבחון אותו האם הינו דובר אמת בכל מצב או שהשקר חלילה רגיל על לשונו, ואם זה המצב אינה מוכנה להמשיך בפגישה.  ורק כאשר מצאה , שאמר לה דברי אמת הסכימה להמשיך ולהיפגש עמו, וב"ה בזכות כך זכה להקים את ביתו. תארו לכם , שהיה הבחור משקר מגילו האמיתי, מי יודע , אם היה כלל זוכה להתחתן?!..

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/