אמונה ובטחון. אחד שאל למרן החזון איש אם מותר לו להלוות כסף על סמך
שיש לי אמונה שד' יעזור לי להחזיר, אמר לו אם אתה תהיה מוכן להלוות כסף לשני על
מנת שיחזיר לך על סמך שיש לו אמונה שהוא יחזיר לך אז מותר לך להלוות.
היום יכולים לעשות עם הפה גמ"ח תגיד א גוט ווארט, )בכתובות יא( טוב
מלבין שיניים משקהו חלב, מהו חלב, כמו חלב מזין, כך תיתן מילה טובה שיזין אותו כל
היום, וכדאיתא בגמרא שהמפייסו בצדקה מתברך בי"א ולמה כי הוא נותן מילה טובה.
ואמרת אליו שאינך כפוי טובה, מו"ר הגאון רבי אליהו ברוך פינקל
זצ"ל מדקדק מדוע לא אמר שהנך מכיר טובה, למה אמר בלשון השלילה שאינך מכיר
טובה. אלא מבאר הגרא"ב זצ"ל שבאמת אין אפשרות להכיר בטובתו של
הקב"ה, כי הרי מי יכול לרדת לעומקה ופרטיה של כל טובה וטובה, וכפי שאנו
אומרים בתפילת נשמת כל חי 'אילו פינו מלא שירה כים וכו' אין אנחנו מספיקים להודות
ולהלל על אחת מאלף אלפי אלפים וריבי רבבות, א"כ כל שבאפשרותנו הוא רק להיות
בגדר שאיננו כפויי טובה.
''ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם" (כו, ג). החתם סופר מבאר
בדרך צחות: אל לנו להבין כפשוטי העם "זה הכהן שיש עכשיו אין מה
לעשות..." אלא חפש כהן כזה שראוי בפני עצמו )ולא שכהונתו היא אך ורק משום שגם אביו היה כהן,
והוא עצמו אינו ראוי לכהונה). וכך מתפרש הפסוק: "ובאת אל הכהן" אל כהן כזה "אשר יהיה בימים ההם" - ולא
מימים קדמונים, שהכהונה
היא לו מימי אהרון ולכן הוא כהן - כלומר: "נכד"... אלא גם כיום הוא עצמו ראוי להיות כהן..
אמונת-החכמים של רבי אריה. (דברים טובים – ראה)
את הסיפור הבא סיפור
הגה"צ רבי שבתאי בנימין פינקל שליט"א, בנו וממלא מקומו של מו"ר
זצ"ל, המעיד ששמע את אביו מספר את הסיפור לאמו.
לסבא של רבי אריה, מרן
ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר-יהודה פינקל זצ"ל , הייתה קרובת משפחה. אישה גלמודה ושבורה, שהעבירה את חייה לבדה. מדי פעם הייתה מגיעה לבקר
את רבי אליעזר יהודה, אבל לא רצתה לגלות היכן היא מתגוררת... ויהי היום, ובביתו של
רבי לייזר-יודל התקיימה שמחה, וראש הישיבה ביקש להזמין את קרובתו. רבי לייזר יודל
קורא לנכדו חביבו, רבי אריה, ומבקש ממנו להזמין את האישה הגלמודה! "אבל
סבא", שואל הנכד, "היכן היא גרה?", "תחפש", עונה לו ראש
הישיבה. "איפה?", שואל הנכד. במקום להשיב, אומר לו הסבא" קח לך
5 לירות, תזמין מונית ותיסע להביא אותה". רבי אריה, שהיה אז כבן 35 והייתה בו
אמונת חכמים מוחלטת, וגם היה מסור בלב ונפש לסבא, ירד לרחוב, עצר מונית, ולשאלת
הנהג להיכן לנסוע, השיב"
תיסע עד שהמונה יגיע ל-5 לירות"... המונית עצרה בשכונה ירושלמית מרוחקת. רבי אריה
ירד, והתחיל לחפש בין הבניינים והדירות, עולה ויורד מבנין לבנין, ואינו מתייאש. עד שכאשר
הוא מתדפק בדלת אחת, והנה האישה המבוקשת! זו השתוממה, איך הצליח לגלות את מקום 'מחבואה', אבל קיבלה את ההזמנה בשמחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה