אין אומרים
קדיש אחר איכה, והטעם: לפי שהקריאה היא ליחידים ולא שייך על זה קדיש (לוח
הלכות ומנהגים אב(.
אין מספיק לבוא לשיעור לשמוע
וליהנות מהפרפראות של הרב, יש הרבה ששומעים אבל מההלכה למעשה רחוקים הם כמטחווי קשת...
לא זו בלבד הם אף מנחמים את עצמם: "לא נורא - העיקר העיקרון..." אבל
הכתוב מדגיש: "ושמרתם ועשיתם",
אמרו חז"ל במדרש רבה "מהו בכל קראנו אליו אמרו רבנן יש תפלה
שנענית לארבעים יום ממי את למד ממשה דכתיב ואתנפל לפני ה' מ' יום וגו'. ויש תפלה
שנענית לכ' יום ממי את למד מדניאל דכתיב (דניאל י) לחם חמודות לא אכלתי עד מלאת
שלשה שבוע ימים ואח"כ אמר ה' שמעה ה' סלחה וגו'. ויש תפלה שנענית לשלשה ימים
ממי את למד מיונה דכתיב ויהי יונה במעי הדגה וגו' ואח"כ ויתפלל יונה אל ה'
אלוהיו ממעי הדגה. ויש תפלה שנענית ליום אחד ממי את למד מאליהו דכתיב וייגש אליהו
הנביא ויאמר וגו'. ויש תפלה שנענית לעונה ממי את למד מדוד דכתיב ואני תפילתי לך ה'
עת רצון. ויש תפילה שעד שלא יתפלל אותה מפיו הקב"ה יענה שנאמר והיה טרם יקראו
ואני אענה... הרי שאם מתפללים ומתפללים ולא מרפים זוכים בסוף לראות את ישועת ה'...
אסור לשנות כלום במצוות, אפילו לא במחשבה טובה, כדי לשמור על המצוות. למשל,
אם יבוא אדם ויאמר: הלא ה’ רצה שהשבת תהיה יום מנוחה, אז יום המנוחה שלי יש לו
צביון אחר, חלילה, הס מלהזכיר! אל תנסו לשנות או “לשפץ” את המצוות לפי הבנתכם.
האדם הוא קטן מכדי לעמוד על סודם של המצוות!” לא תוסיפו ולא תגרעו!” )האלשי”ך)
התפילה שמכוחה
נפקדה האישה בתאומים –
סיפר
רבי נחום דיאמנט שליט"א, על בת סמינר
שיצאה עם מורתה וחברותיה לטיול, ותוך כדי
הטיול הרגישה המורה שהיא מאבדת שליטה ושהיא לא מצליחה להשליט משמעת, היא תפסה את אחת
הבנות והחליטה כי היא זו שמתסיסה את כולן, וכך החלה
לגעור בה בפומבי במילים קשות. אותה
נערה שידעה שאין היא אשמה בכך, הרגישה
מושפלת וחסרת אונים, אך
הבליגה ולא הגיבה, ולא עוד
אלא שהבינה שתמורת שתיקתה והבלגתה יכולה כעת לבקש בקשה מהקב"ה, ובקשה זו
תתמלא.
ומה
הייתה בקשתה? - שאותה
מורה שצועקת עליה תיפקד בזש"ק, מאחר ששנים רבות
מצפה המורה לישועה זו... וכך
כשאותה מורה צועקת וגוערת בה, מלמלה
התלמידה תפילה להקב"ה על
אותה מורה שתיפקד. אך בזה לא תם הסיפור. כאשר
ראתה המורה שתוך כדי שצועקת עליה ממלמלת התלמידה דבר מה, חשה המורה נפגעת, שכביכול היא מתעלמת ממנה, והוסיפה לצעוק: לא מספיק
מה שעשית, אלא שאת
ממשיכה לזלזל במורה?!, והתלמידה, שראתה שהצעקות
מתגברות, שבה והתפללה אל ה' שיפקוד את אותה
מורה לא בילד אחד אלא בשנים... ולפקודת
השנה נפקדה אותה מורה בתאומים! זהו כוחה
של הבלגה, ויתור
ושתיקה.
החוויה היהודית
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה