המודעות הגבוהה לכל נושאי
יחסי עובד ומעביד בשנים האחרונות עולה כל הזמן.
וועדי עובדים, תקשורת שמרבה
להתעסק בזה, דיונים ציבוריים ועוד רק מגבירים את העיסוק החשוב הזה ביחס של
"בעל הבית" לעובדיו.
בפרשת השבוע שלנו, פרשת
"ויצא", אנו נפגשים עם הפועל הראשון, יעקב.
כאשר יעקב מגיע ופוגש את
רחל ומתאהב בה ורוצה לשאת אותה לאישה הוא מסכם עם אביה, לבן, שיעבוד אצלו על מנת
שזה ייתן לו להתחתן איתה. הוא ממש חותמים על חוזה של כמות הזמן שיעבוד ומה יעשה
בעבודתו.
אולם כבר לפני שיעקב
"חותם" על חוזה ההעסקה הזה עם לבן, אנו נחשפים לרמה המוסרית הגבוהה שלו
בענייני העבודה.
כשמגיע יעקב לחרן באמצע
היום, הוא פוגש ברועי צאן שיושבים עם עדריהם סביב הבאר ואבן גלולה על פיה.
יעקב ניגש אליהם ופותח איתם
בשיחה ארוכה: "ויאמר להם יעקב, אחי מאין אתם? ויאמרו, מחרן אנחנו, ויאמר
להם, הידעתם את לבן בן נחור? ויאמרו, ידענו, ויאמר השלום לו? ויאמרו שלום, והנה
רחל באה עם הצאן, ויאמר: הן עוד היום גדול,לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו".
המדרש אומר לנו על הפסוקים
האלה שיעקב רואה אותם יושבים להם סתם ככה (רובצים בלשון המדרש) והם רוצים לאסוף את
המקנה וללכת לביתם, אז הוא פונה אליהם ואומר שהיום עוד גדול, ואם הם שכירים אז הם
לא סיימו את עבודתם, ואם הבהמות שלהם, שידעו שעדיין זה לא זמן לאסוף אותם.
על פניו מוזר לנו שיעקב בא
בקריאה כזאת לאנשים שכלל הוא לא מכיר. שמטיף להם מוסר. שנותן להם ביקורת על עבודתם
וזאת עוד אחרי שהם מצידם לא עונים לא תשובות ארוכות אלא קצרות סבלנות אליו.
למעשה יעקב לא חושש ליצור
איתם קשיי תקשורת וחשוב לו להעיר להם על מוסר עבודתם.
למרות שהוא יכול להינזק
באופן אישי מהמהלך הזה הוא כאדם לא יכול לסבול את הבטלה שלפניו באמצע היום. את
יעקב מלווה תכונת יושר ונאמנות והיא טבועה באופיו והיא מתפרצת באחת שלפניו נגלה
מחזה שכזה.
גם מעצמו כפועל יעקב דורש
נאמנות מוחלטת. הוא לא עושה עבודתו רמייה והכול מתוך יושר וחובה אלוקית שספג עוד
מבית סבו אברהם.
דווקא אז שמתגלה ליעקב
ההתנכלויות של לבן אליו קשה לו לשאת אותם: "וייחר ליעקב...מה פשעי ומה
חטאתי כי דלקת אחרי?.... הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה ותדד שנתי
מעיני...ותחלף משכרתי עשרת מונים".
הפסוקים האלה מראים עד כמה
היה יעקב נאמן למעסיקו וכמה נזהר מלגזול אותו.
שתהיה לכולנו פרנסה טובה
ושנדע ונשכיל ללמוד ממוסר עבודתו של יעקב אבינו.
שבת שלום
ומבורך!
חוויית השבוע שלי
תודות :
לצחי מיכאלי
לע"נ יעקב בובר, שבתאי
טורס, שמואל פולק ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה