אמונה עבור האדם הוא כמו כנפיים לציפור ולכן אדם בעל אמונה חזקה יכול
לעוף למרחקים עצומים.
והנה
סולם מוצב ארצה". כשהיה ה"צמח צדק" ילד קטן שיחק עם חבריו לעלות על
סולם גדול שעמד שם, חבריו עלו שנים ושלשה מדרגות ומיד נפלו, משא"כ הוא עלה
בלי קשיים עד למדרגה הגבוהה. סבו בעל ה"תניא" שראה כל זה שאלו אח"כ:
כיצד לא פחדת ועלית כ"כ גבוה, ולא כמו שאר חבריך שמיד נפלו? ענה הנכד: החילוק ביני לבין חברי הוא - חברי
כאשר עלו הביטו רק למטה, וכאשר ראו שהם כבר קצת גבוהים מהאדמה מיד נבהלו ונפלו.
משא"כ אני ככל שעליתי הבטתי רק למעלה ובכל מדרגה ראיתי מה נמוך עומד אני
ולכמה צריך אני עוד להגיע... )ד.א.ל) . (מתוך ''מאור שרגא'')
''ויצא יעקב" (כח, י(
" - שיציאת הצדיק עושה רושם. פנה זיוה פנה הודה" וכו'
(רש"י(. בדרך
כלל אין צדיק עוזב את מקומו בגלל ענייני פרנסה או רווחה, אלא כשהעיר ירדה במדרגתה
המוסרית. כשצדיק עוזב, סימן
הוא שפנה הודה והדרה של העיר.
זה לא
הגודל שחשוב, זה התוכן. (שמואל אייזיקוביץ)
'הבוטח בה' חסד יסובבנו' (מתוק מדבש עלון 103 - הרב
ברוך בוקרה שליט"א)
הרב חיים זאיד שליט"א הוזמן כמרצה אורח לשבת קירוב בבית המלון 'ציפורי בכפר'
בקיבוץ חפץ חיים. הוא נסע לשבת יחד עם ביתו הלומדת בסמינר. במהלך ליל השבת נערך עונג שבת סביב
שולחנות ערוכים בשילוב דברי תורה, שאלות ותשובות, שירי שבת ועוד... והאווירה
הייתה מאוד מרוממת. לקראת השעה שתים עשרה בלילה, פנתה אליו
ביתו ואמרה שהיא עייפה מאוד, הרב מסר לה את מפתחות החדר והיא עלתה לישון. הרב
המשיך עם עונג השבת ובשעה אחת וחצי לערך עלה גם הוא לחדר. בהגיעו הוא רואה שהחדר נעול, הוא נוקש על
הדלת אך אין מענה, הרב נוקש יותר חזק ואין שום תגובה, שוב ושוב והרב מבין שהילדה
פשוט ישנה מאוד חזק. הרב החליט לגשת למשרדי הקבלה של המלון
לקבל מפתח נוסף אך לא היה שם איש והוא לא ידע מה לעשות? לפתע הוא פוגש ברב נוסף שהוזמן אף הוא
לשבת עם הקבוצה, ' הכל
בסדר?' שואל הרב האורח. ' האמת שלא כל כך' עונה הרב זאיד 'החדר שלי
נעול והילדה כנראה ישנה מאוד חזק'. הם חוזרים לחדר, הרב האורח דופק על הדלת
מאוד בחוזקה אך שום תגובה לא נשמעת, הם מנסים שוב ושוב ובינתיים החלו לצעוק לעברם
יושבי החדרים השכנים שהדפיקות מפריעות את מנוחתם. מה עושים? הרב זאיד מחליט לרדת ללובי
ופשוט לנוח על אחת הכורסאות. ואז פונה אליו הרב האורח ואומר: 'הרב זאיד, אני
ורעייתי נשב איתך למטה' 'לא, אין צורך תלכו לישון' אומר הרב.
' בשום אופן' מתעקש הרב האורח 'אנחנו נישאר
איתך' והרב זאיד מתעקש 'זה בסדר, הניחו לי לכו לישון' והרב מתעקש 'תראה הרב זאיד, אם אתה לא תכנס לחדר אני ממילא
לא אוכל לישון, אז מה אכפת לך שאנחנו נישאר איתך?' טוב, הרב זאיד נכנע, הם יורדים ללובי המלון,
מתיישבים ומתחילים לשוחח על כל מיני נושאים, דברי תורה ועוד... והנה לפתע, בשעה שתיים חמישים וחמש לפנות
בוקר, מבחין הרב זאיד באיש האחזקה הערבי שנוסע עם הקלנועית, הוא רץ אליו ושואל
'סליחה, תוכל אולי לעזור לי? אין לי דרך להיכנס לחדר'. העובד הולך עם הרב ובעזרת
מפתח המאסטר שברשותו פותח את החדר בדיוק בשעה שלוש לפנות בוקר (תזכרו את השעה( הרב
זאיד נפרד מהזוג המופלא תוך שהוא מרעיף עליהם ברכות על החסד שגמלו עמו ונכנס לישון. וכך
עוברת לה השבת במלון בהתעלות ובשמחה יהודית.
במוצאי שבת מצלצל הרב האורח לרב זאיד ואומר 'הרב זאיד, אתה לא תאמין לסיפור שאני הולך לספר לך...' ' ובכן,
עם חזרתי הביתה מהמלון, מתקשר אלי החתן שלי ומודיע לי כי ביתי ילדה בשעה טובה
במהלך השבת' החתן הוסיף ואמר כי היה להם נס מדהים וכך הוא
מספר: ' בליל
שבת בשעה אחת וחצי בלילה הגיע הבת לחדר הלידה בבית החולים תל השומר, במהלך הלידה
חל ככל הנראה סיבוך, הרופא יוצא אלי ואומר לי כך: 'תקשיב, יש
בעיה, אם נבצע לידה רגילה חייו של התינוק בסכנה, ולכן האפשרות השנייה היא לערוך
ניתוח, אך אז לצערי חייה של האם בסכנה, ולכן עליך להחליט על ביצוע לידה רגילה או
על ניתוח? ההמלצה שלנו היא יותר על ניתוח אך אתה צריך לאשר זאת '. החתן מספר שהוא יצא החוצה
עם ספר תהילים בידו והחל לבכות 'מה אעשה? זו שאלה שגדולי ישראל צריכים להכריע בה
ולא אני הקטן? אך כעת שבת קודש ועם מי אדבר?' תוך כדי כך עובר לידו יהודי ושואל 'מה
קרה? אפשר לעזור?' החתן מספר לו את המצב והיהודי אומר לו
'תשמע אחי, למה אתה מסתבך? תעלה לקומה שניה, במחלקה הפנימית מאושפז הרב הגאון יעקב
אדלשטיין שליט"א, תשאל אותו ותקבל עצה מגדול בישראל' החתן רץ לקומה
השנייה, נכנס לחדר שבו הרב מאושפז ולהפתעתו הוא רואה שהרב אדלשטיין ער. הוא
ניגש לרב ובבכיות מתאר לו את המצב ומבקש את עצתו. הרב מסתכל, חושב מעט ואומר: 'בגלל אבות
תושיע בנים... הקב"ה
יעזור שתהיה לידה קלה וילד בריא לעבודתו יתברך '. הבחור מנשק את יד
הרב, חוזר לרופא ומבקש לידה רגילה. הלידה בוצעה וברוך ה' גם האם וגם העובר
יצאו ללא פגע. וכאן
מסיים הרב האורח את סיפורו ואומר: 'הרב זאיד הבט, הילדה נכנסה לחדר הלידה בשעה אחת וחצי,
בדיוק בשעה שהחלטתי לגמול עמך חסד ולשהות איתך בלובי. והלידה עצמה הייתה בשעה שלוש
לפנות בבוקר, בדיוק בשעה שבה החדר נפתח ונכנסת לישון. אני חשבתי שאנו גומלים איתך חסד, אבל
למעשה החסד שעשינו פעל עבורנו והועיל לבת שישבה על המשבר. ובדיוק בשעה שהחדר נפתח עבורך, פתח
הקב"ה את רחמה וזיכה את הבת בלידה קלה ורגילה ובעובר בריא ושלם.
איך אמר הרב אדלשטיין 'בגלל אבות תושיע בנים' והכוונה היא - בגלל
חסדי האבות זוכים הבנים לישועות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה