הנה שוב מגיע חג הפסח ועם
ישראל ישב כולו סביב שולחן הסדר, יאמר את ההגדה ויאכל ממאכלי החג.
ואם נקרא הלילה הזה ליל
הסדר מן הראוי שנעשה לו סדר, לפחות קטן, והפעם בעניין ההגדה עצמה.
המשנה אומרת שבתחילת הערב
ישאל הבן את אביו שאלות ובסופם יאמר האב בתשובתו שמתחיל בגנות ומסיים בשבח.
עניין התחלת הסיפור והערב
דווקא בגנות זה מפני שלגנות יש חלק חשוב ועיקרי בדרך אל הגאולה. רק כאשר אדם מעמיק
בגנות ויורד לעומק הצרה שהייתה, הוא יכול לראות את גודל השבח וכמה גדולה הגאולה.
אלא שבנקודה הזאת קיימת
מחלוקת איזו גנות לומר: דעת רב היא הגנות של "מתחילה עובדי עבודה זרה היו
אבותינו" ואילו שמואל אמר שהגנות היא "עבדים היינו במצרים".
שורש המחלוקת ביניהם היא
מהות הגאולה.
אצל שמואל הגאולה היא פיזית
בה השחרור היה משעבוד מצרים ואצל רב היא גאולה רוחנית בה יש מעבר מעבודה זרה
לעבודת ה'.
לכאורה נשאל איזו גאולה
חשובה יותר ואותה נדגיש?
מצד אחד הגאולה הרוחנית
גבוהה יותר והמעבר מעבודה זרה לעבודת ה' משמעותי יותר מהשחרור מהשעבוד הפיזי, אך
מצד שני הגאולה הרוחנית לא התקיימה בליל הסדר ויציאת מצרים ובלילה הזה אנו אמורים
להתמקד ביציאת מצרים שהיא הגאולה הפיזית.
בנוסף, היציאה מעבדות
גופנית היא שלב הכרחי בגאולה הרוחנית. ההתקדמות הרוחנית באה במתן תורה מאוחר יותר
ולא יכלה להיות כשהיו במצרים ולכן לפני שמגיעים לגאולה רוחנית צריך לעסוק בפיזית.
לכן נפסק גם כרב וגם כשמואל
ומציינים את שתי הגאולות.
מקדימים את היציאה מהעבדות
הגופנית שהיא הבסיס והשורש ומכשירים את הקרקע לשיא שיהיה בגאולה הרוחנית.
כך היה בגאולת מצרים: תחילה
השתחררנו משעבוד לפרעה ורק בהמשך יגיע מתן תורה.
כך יהיה גם בעתיד לבוא
שיגיע קודם שחרור פיזי ובניין ארץ ישראל ולאט לאט מתוך זה יתפתחו עוצמות רוחניות
של כנסת ישראל.
פסח שמח
וכשר!
החוויה היהודית
לע"נ יעקב בובר, שבתאי
טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו
נצר אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה