אמרי שפר כ"ב ניסן ה'תשע"ז

אנחנו בימי ספירת העומר ולמדנו ש"עֹמר" - גימטריה "יקר" וגם "יש". אנחנו סופרים כל יום וזה לכשעצמו המסר החשוב: מבינים כמה יש, מה הערך המופלא של החיים. אל תבזו, אל תבזו. ושמחת בחגיך -בחוג שאתה נמצא בו. מסוּבּב במה שה' נתן לך. וזה כל כך יקר. וזה כל כך הרבה. (הרבנית ימימה מזרחי)

     דום תעמדו.  תיפול עליהם אימתה - תיפול עליהם אימהותה.  להצדיע לה, לאישה. קנו לה מתנות, עטפו אותן בגלימה. "גלימה" = גַּלִי מה, גלי מה שיש בך. את כל כך כל כך גדולה אבל פשוט התרגלו אליך, התרגלו. (הרבנית ימימה מזרחי)

    היה הרה"ק רבי צבי הירש מרימנוב זי"ע, אומר: "תסמכו על דברי, שהנהגת הבן שאינו יודע לשאול,  טובה יותר משאר הבנים" - כלומר שאינו שואל שום שאלות ולעולם אין לו תרעומת חלילה, והוא מקבל הכל בתמימות, כי "כל מה דעביד רחמנא לטב עביד"...

     ברשות כל עשיר מצויים שני סוגי אבנים, אבנים סתם ואבנים טובות (יהלומים) אבל לא אצל כולם האבנים מצויות באותו מקום.  יש מי שהאבן הפשוטה מונחת בלבו והיהלום בכיסו, ויש מי שהאבן הפשוטה טמונה בכיסו והיהלום בלבו.  (עיטורי תורה(

חסד עם אלמנה (פניני עין חמד, גליון 362)

     היה זה בחודש ניסן בשנת ה'תרע"א. לאחר בדיקת חמץ בביתו של הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק זצוק"ל. בשעה מאוחרת בלילה, הגיעה אישה אלמנה, אם לשלושה עשר ילדים אל רבנו ודמעות הזולגות על לחיה, כי אין לה מאומה מצורכי החג.  הלך הגאון אל הארון , שבו הניחה אשתו את מצרכי החג, שטרחה ימים רבים בהכנתם, כדי שיספיקו לכל האורחים הרבים שיסעדו על שולחנו בחג. לקח הרב את הכל, והטעין בעצמו את כל המצרכים על עגלה רתומה לסוס, ושלח את העגלה לבית האלמנה.

     למחרת בבוקר קמה הרבנית, והנה שוד ושבר. כל מצרכי הפסח נעלמו כלא היו, ותהום כל העיר: מצרכי הפסח נגנבו מבית הרב... כמובן , לשמע דברים אלו כל בני העיר הזדרזו ומיהרו לשלוח מכל טוב לבית ה 'מרא דאתרא', על מנת שיספיק לו לכל ימות החג. לאחר הסדר גילה הגאון רבי חיים לאשתו, כי הוא היה הגנב... לשאלתה, כיצד חשב להשאיר את הבית ללא כל מצרך לחג הפסח, השיב כי הוא כ 'רב העיר', ידע שלעולם לא ישאירוהו ללא אוכל, אך לאותה אלמנה מסכנה אין מי שידאג...

החוויה היהודית

http://h-y1.coi.co.il/