''ההתקדשות בליל
פסח כל כך גבוהה, כמו שמש הבוקר שמאירה את הבית לאחר חשכת הלילה, צריך רק להרים את
התריס"... (עבודת ישראל)
''ואתא מלאך המוות ושחט לשוחט” מספרים סיפור: מלאך המוות בא בטרוניה לפני הקדוש
ברוך הוא. הלא מלאך הוא, כמוהו כמיכאל וגבריאל, אוריאל ורפאל. ומדוע? מדוע הם
נערצים, ואנשים קוראים לבניהם בשמם., ואילו הוא מוזכר ברתיעה, פוחדים לנקוב בשמו
שלא לדבר על כך שאיש לא קראו לבנו בשם 'מלאך המוות'!. אמר לו
הקדוש ברוך הוא: מה אוכל לעשות? שיאהבו אותך ויקראו בשמך לבניהם, זה לא. אבל אבוא
לקראתך: איש לא יזכיר אותך יותר, לא לחיוב ולא לשלילה! אומרים, ומני אז, נפקד שמו
מפינו: מדוע מת פלוני? מדום לב, כך ומקוצר נשימה. מאותה מחלה ממארת. מתאונה,
מזקנה, משברון לב רק לא ממלאך המוות... (ומתוק האור)
והיא שעמדה - פעם אחת
בחג הפסח השמיע יהודי באוזני רבי ישכר! דב רוקח מבעלז אמרה בשם רבי מנחם! מענדל
מוורקא: מדוע בשעה שאומרים 'והיא שעמדה' נוהגים
לכסות את המצה ולהגביה את הכוס, והלוא המצה היא מדאורייתא ואילו היין הוא מדרבנן
בלבד? אלא רוצים ללמדנו שהשמירה על כל קוץ ותג של מנהג יהודי — "היא שעמדה
לאבותינו ולנו". הרבי מבעלז נהנה מאוד מהאמרה ואמר לבנו, הרב
מבילגוריי: "יש לשמור ולייקר אמרה זו, ומותר לרשום אותה בחול המועד, כדין
'דבר האבד', שלא תשתכח".
''והיית אך שמח" – בגימטריא:
הכנסת אורחים.
למי עוזרים (דברים
טובים פסח)
מעשה בהגה''צ רבי שמשון אהרן פאלאנסקי
גאב''ד טעפליק זצ''ל שנכנס לביהמ''ד כמה ימים לפני פסח, וראה אברכים שוקדים על תלמודם בהתמדה
גדולה, והבין שכמה מהם תפקידם כעת הזאת לעזור לבני ביתם בהכנות החג, לפיכך עלה על הבימה והכריז, שיש לו רשימה ארוכה של
נשים אלמנות שצריכות עזרה בדחיפות למען צרכי החג, והוא דורש ומבקש מי מוכן לעזור
ולסייע להן. למותר לציין שכאיש אחד ובלב אחד התאספו כולם לעזור ולסייע לאותן
אלמנות, וגאב''ד טעפליק ביקש מהם
להתייצב לפניו בשורה והוא ייתן בפניהם בכתב את פרטי הבית שעליהם לפנות ולעזור שם,
ויהי כאשר פתחו את הפתקים מצאו כל אחד כתוב בפתקא שלו מקום מגוריו - שנשלח לסייע
לבני ביתו. והייתה כוונתו להוכיח להם, שרבים לוקים ברעה זו, שהם מוכנים ומזומנים
לסייע לאחרים יותר מבני ביתם, ולא באלה חפץ לה' שהרי כתיב )ישעיה נח ז) ''ומבשרך לא תתעלם'', וד''ל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה