השבת, היא השבת הגדול, השבת שלפני חג הפסח, וננסה לחבר בין פרשת
השבוע, פרשת "צו" לחג הפסח.
הפרשה פותחת: "וידבר ה' אל משה לאמר, צו את אהרן ואת בניו
לאמר זאת תורת העולה...".
רש"י מפרש את הפסוק: "אין צו אלא לשון זירוז מיד
ולדורות, אמר רבי שמעון ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חיסרון כיס".
המלבי"ם בפירושו מרחיב את המושג צו: א. זירוז ב. מייד ג.
לדורות ד. במקום שיש חסרון כיס כדעת רבי שמעון.
שהתורה כותבת "וידבר" אפשר שהתכוונה לסיפור ואולי
לציווי, אולם אם כתבה התורה "צו" זה בא להשמיע לנו שלטון ופקודה
שבאים להדגיש שלושה תנאים: 1. זריזות הפעולה שהצו בא לזרז את העושה אותה. 2. תנופת
הפעולה ועשייתה בזמן מוגבל ביותר. 3. רציפות הפעולה והמשכה לדורות כמו צוואות
האבות לבנים או מצוות ה' שניתנו לדורות.
חזקוני אומר שהזירוז במקרה של פרשתנו הוא בגלל שתיתכן עצלות בעניין
הרמת הדשן כי יש חשש שהאדם יסמוך ויאחר את הזמן ולכן חייבים לזרז אותו ולהקריב לפי
הזמן שקבעה התורה.
נקודת הזירוז הזאת מביאה אותנו בקלות להתחבר ליציאת מצרים בה נקראו
בני ישראל להכין עצמם ליציאה בזריזות ואף לאכול את קורבן הפסח טרם היציאה בחיפזון
ממש. ובאותה הסיבה נאלצו להכין להם מצות ולא לחם כי מפאת הזריזות לא היה להם זמן
שהבצק יתפח.
שנזכה תמיד להיות זריזים לקיום מצוות ומעשים טובים!
שבת שלום ומבורך!
תודות : לצחי מיכאלי
החוויה היהודית
לע"נ יעקב בובר, שבתאי טורס, שמואל פולק, מאיר גרינברג, יצחק
שניצר ואברהם פישר שנפלו במלחמות ישראל והיו נצר אחרון למשפחתם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה